השופטים
דף הבית עלינו מערכת המשפט בישראל צור קשר תרומות
לביא ברקאי רחל
התמונה מתוך אתר בתי המשפט

לביא ברקאי רחל

שופטת בית משפט המחוזי באר שבע

  • קורות החיים הרשמיים (מתוך אתר בתי המשפט)1
נולדה בשנת 1958 בישראל.
בשנת 1972 נסעה עם הוריה בשליחות משרד החוץ לאפריקה שם למדה בבית ספר תיכון אנגלי.
בשנת 1975 חזרה ארצה וסיימה את לימודיה התיכוניים בבית ספר ע"ש קוגל.
בשנים 1977-1980 שירתה בצה"ל כקצינת מודיעין, בחיל המודיעין.
בשנת 1985 סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטת ת"א.
בשנת 2004 קיבלה תואר מוסמך במשפטים באוניברסיטת תל-אביב (כתבה עבודת תיזה בתחום הנזיקין).
בשנים 1984-1986 התמחתה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, אצל כב' השופט וינוגרד ובמשרד עורכי-דין.
בשנת 1986 הוסמכה כעורכת-דין.
בשנים 1986-1994 עבדה כעורכת-דין שכירה.
במרץ 1994 נבחרה לכהונת שופטת בתי משפט השלום במחוז הדרום.
במרץ 1997 מונתה לכהונת סגנית נשיא בתי משפט השלום במחוז הדרום.
ביוני 2003 מונתה לכהונת שופטת בית המשפט המחוזי באר-שבע.

  • הרשות השופטת אינה המקור למידע שלהלן

    פרטי רקע נוספים

    1. התמחויות, קשרי עבודה ופעילות
      1. הן כמתמחה והן כעורכת דין שכירה, עבדה לביא-ברקאי במשרד עו"ד נשיץ-ברנדס ושות' והתמחתה בתחומי נזיקין, חברות וחוזים.2
      2. הש' לביא-ברקאי נחשבת ממקורביה ומתומכיה של סגנית נשיאת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך. ביולי 2012, בעת שפורסמה פרשת "הפרוטוקול המשופץ", בו הואשמה הש' אלשיך בשיפוץ פרוטוקול שלא על פי הדין, התגייסה הש' לביא-ברקאי, יחד עם השופטים איתן בורנשטיין וצילה צפת, לטובת הש' אלשיך ופנתה לנשיא ביהמ"ש העליון, הש' אשר גרוניס, במטרה לשכנעו שלא להביא לסיום כהונתה של אלשיך.3 יצוין, כי בסופה של הפרשה לא הודחה הש' אלשיך מתפקידה, אולם נרשמה אזהרה חמורה בתיקה האישי.4
      3. הרשמת עפרה גיא, רשמת בכירה בבימ"ש השלום באשקלון, התמחתה אצל הש' לביא-ברקאי בבימ"ש השלום בקרית גת בשנים 1998-1999. 5

  • נקודות מרכזיות בקריירה
    1. קריירה שיפוטית ואקדמית
      1. בדצמבר 2010 פורסמה באתר "News1" כתבה בה הוצגה טענתו של סנגור, עו"ד בועז קניג, כי הש' לביא-ברקאי "איימה" שתפסוק הוצאות לחובתו באם יבקש לבטל את כתב האישום בשל אי התייצבות המדינה עקב שביתת הפרקליטים. עו"ד קניג ביקר את דברי השופטת וטען כי נפגע מהם באופן אישי וכי "לא ראוי להלך אימים על סנגורים, בטענה שלכאורה לנוכח הטיעון שלהם יכול ויידרשו בתשלום הוצאות".6
      2. בשנת 2012 השתתפה הש' לביא-ברקאי, כנציגת הנהלת בתי המשפט-בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בישיבות "וועדת החוקה, חוק ומשפט" של הכנסת השמונה עשרה אשר דנה בהצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון מס' 2), התשע"א-2011. 7
    2. פסקי דין בולטים
      1. במאי 1999 דחתה הש' לביא-ברקאי תביעת לשון הרע והוצאת דיבה שהגיש משה פייגלין, מייסד תנועת "זו ארצנו", כנגד כתב "מעריב" חיים הנגבי, בגין פרסום המציג את פייגלין כ"מקלס את הנאציזם ומרומם את היטלר", בקובעה כי לא די ביריבות פוליטית בכדי לייחס להנגבי כוונות זדון וכי הפרסום היה סביר בהיותו נתמך בעובדות שהובאו בנפרד ממסקנותיו ומשכך עומדת לו הגנת תום הלב בהבעת דעה.8
      2. בפברואר 2000 דחתה הש' לביא-ברקאי בקשה לפסילתה מלדון בתיק בו גבתה מ-4 עובדות זרות אשר הועסקו בזנות, עדות מוקדמת, לאחר שנטען לגבי העדות כי היא איננה קבילה ומשכך שמיעתה על ידי השופטת עלולה להשפיע על הכרעתה. השופטת קבעה כי מדובר בעדות קבילה וכי הפגמים שנפלו בה, כגון אי פירוט הנימוקים לגבייתה או גבייתה בהעדר ייצוג משפטי לנאשם אשר ברח מהארץ, הינם פגמים טכניים ולא מהותיים. עוד קבעה השופטת, כי לאור קבילותה של הראייה אין מקום לפסול עצמה מלדון בתיק.9
      3. בספטמבר 2000 גזרה הש' לביא-ברקאי עונש של תשלום קנס בסך 100,000 ₪ וכן התחייבות כספית בסך 200,000 ₪ על עיריית באר שבע בגין הזרמת שפכי ביוב לנחל באר שבע.10
      4. במאי 2002 פסקה הש' לביא-ברקאי כי תביעות כנגד פרסומים באינטרנט או בעיתונות כתובה ניתן להגיש בכל מקום בארץ וכי במקרה כזה אין שאלה של סמכות מקומית.11
      5. באוגוסט 2002 שיחררה הש' לביא-ברקאי למעצר בית אדם אשר נחשד בתקיפה מינית של בתו ובתשלום כסף על מנת שלא תספר. השופטת קבעה כי אין חשש לשיבוש הליכי חקירה, שכן הוא לא ניסה ליצור קשר עם בני משפחתו לאחר שהמשטרה הוציאה צו הרחקה כנגדו. עם זאת, מתחה השופטת ביקורת על התנהלות המשטרה בתיק אשר לאחר מעצרו בפעם הראשונה, הסתפקה בהרחקתו, על אף דו"ח ראשוני מחוקרת הילדים בנוגע להתעללות המינית, ועל כך שהתמהמהה ולא זימנה את החשוד לחקירה נוספת.12
      6. בספטמבר 2002 הרשיעה הש' לביא-ברקאי את ראש מועצת לכיש לשעבר, מאיר עמר, בעבירות של שוחד בבחירות לראשות המועצה שנערכו ב-1994. 13
      7. בפברואר 2003 גזרה הש' לביא-ברקאי קנס בסך 450,000 ₪ וכן התחייבות כספית בסך 500,000 ₪ שלא לעבור עבירה, על חברת "תרכובות ברום בע"מ" בגין עבירות על חוק החומרים המסוכנים.14
      8. באוקטובר 2003 אישרה הש' לביא-ברקאי החלטה "חסרת תקדים" של בימ"ש השלום לעצור עד תום ההליכים אדם אשר נחשד בהיזק לבעל חיים ובהתעללות, בקובעה כי אין הבדל אם בוצעה העבירה כלפי אדם או כלפי חיה ועל כן מתקיימת במקרה זה עילת מעצר עד תום ההליכים.15
      9. בנובמבר 2003 קבעה הש' לביא-ברקאי כי על מומחה מטעם בית המשפט לא חלה חסינות וניתן לתבוע אותו בתביעת נזיקין במידה וחוות דעתו הייתה רשלנית ואחד הצדדים נפגע ממנה.16
      10. בנובמבר 2003 גזרה הש' לביא-ברקאי עונש של 4 שנות מאסר בפועל, שנה מאסר על תנאי וקנס בסך 30,000 ₪ על ולדימיר ז'טולובסקי אשר הורשע במכירת אשרות שהייה ודרכונים בלתי חוקיים של המדינה הפיקטיבית "מלכיצדק", כאשר הוא מציג עצמו כקונסול הכללי שלה. השופטת קבעה כי במעשיו הוא פגע בריבונותה של המדינה.17
      11. ביוני 2004 זיכתה הש' לביא-ברקאי שוטר מג"ב אשר הואשם בהריגת בדואי בנגב וקבעה כי הירי נעשה מתוך הגנה עצמית לאחר שהבדואי ניסה לדרוס אותו.18 בפסק הדין מתחה השופטת ביקורת קשה על המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים ובמיוחד על דרך חקירתה.19
      12. בספטמבר 2005 זיכתה הש' לביא-ברקאי את ראש עיריית דימונה לשעבר, גבי ללוש, מעבירות של הפעלת אתר פסולת בלתי חוקי, גרימת ריח וזיהום אוויר, זאת על אף שהוכח כי היה מודע לתפעולו ולמפגעים הקיימים בו. השופטת קבעה כי "יש להיזהר מפני הטלת אחריות רחבה מדי בפלילים על ראש עירייה". עם זאת, הרשיעה השופטת את עיריית דימונה, מנהל מחלקת שיפור פני העיר ומהנדס העירייה בעבירות אלו.20
      13. בדצמבר 2005 ביטלה הש' לביא-ברקאי את הרשעתו של צעיר לאחר ששדד 150 ₪ מתחנת דלק, זאת משום שמידת הפגיעה שגרם הייתה קטנה ולא ממשית שכן הוא לא פגע בעובדת במקום ואף היא מצידה סברה שמדובר בבדיחה. השופטת גזרה על הצעיר עונש של 200 שעות עבודה לתועלת הציבור וכן תשלום פיצוי לעובדת בסך 2,000 ₪. 21
      14. באפריל 2006 גזרה הש' לביא-ברקאי עונש של שנתיים מאסר בפועל ושנה מאסר על תנאי על דניאל פניר אשר הורשע בחבלה בכוונה מחמירה לאחר שירה בערבי בעת עימותים בין יהודים לערבים שהתפתחו בגוש קטיף ערב ההתנתקות. השופטת הקלה בעונשו משום שלא היה במעשיו תכנון עברייני או כוונת זדון אלא שפעל מתוך חשש מפני תקיפת גורמים עוינים. עוד התחשבה השופטת בכך שהיה מדובר באזור בטחוני רגיש בימים סוערים של ערב ההתנתקות במקום אשר היה בבחינת "מועד לפורענות".22 ערעור שהוגש על פסק דינה לביהמ"ש העליון, נדחה.23
      15. בינואר 2008 גזרה הש' לביא-ברקאי עונש של 40 חודשי מאסר בפועל ושנה מאסר על תנאי על 2 תושבי רהט אשר הורשעו בירי אקדחים אל בני חמולה יריבה בעת קטטה המונית בישוב רהט, זאת על אף שלא הוכח כי מהירי שביצעו נגרמו נזקי גוף לאחרים, אם כי בזירת האירוע נמצאו פצועים.24
      16. באוגוסט 2008 ביטלה הש' לביא-ברקאי הוראת ויתור על דיור חלופי עליה חתמו זוג כחלק משטר המשכנתא, זאת משום שמהות הויתור לא הוסברה להם כראוי על ידי הבנק. בנוסף, ביטלה השופטת את חתימתה של בתם על שטר המשכון, משום שהוטעתה בעת החתימה וקבעה כי שטר המשכון בטל בכל הנוגע לזכויותיה בנכס.25
      17. בינואר 2009 דחתה הש' לביא-ברקאי את ערעורו של נהג אשר הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של נהיגה בשכרות וטען כי יש לבטל את הרשעתו משום שעל פי פרוטוקול הדיון בביהמ"ש לתעבורה לא הוקרא לו כתב האישום והוא לא הודה בו, אלא נרשמה הכרעת הדין בלבד. השופטת קבעה כי אמנם נפלה תקלה בחלקו של ביהמ"ש אולם קיימת "חזקת תקינות ההליך" ועל כן אין ספק בליבה כי ביהמ"ש פעל כראוי, ופסקה כי אין בתקלה כדי להביא לבטלות ההרשעה.26
      18. במאי 2009 דחתה הש' לביא-ברקאי בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הוצאת עיתון "הארץ", וקבעה כי הורדת המע"מ אינה מחייבת את בעלי העסקים להוריד באופן אוטומטי מחירים.27
      19. ביולי 2009 גזרה הש' לביא-ברקאי עונש של 30 חודשי מאסר בפועל, שנה מאסר על תנאי ופסילת רישיון ל-10 שנים, על נהג שגרם לתאונה בה נהרגה נוסעת בת 16 ונוסעת נוספת נפגעה קשה.28
      20. באוקטובר 2009 גזרה הש' לביא-ברקאי (בהרכב) עונש של 5 חודשי עבודות שירות על החוואי שי דרומי אשר הורשע בעבירות של החזקת ונשיאת נשק וזיכתה אותו, מחמת הספק, מעבירת ההריגה של פורץ שפרץ לחוותו.29 יצוין, כי בעקבות סערה ציבורית שעורר המקרה חוקק תיקון לחוק העונשין, הידוע בשם "חוק דרומי".30
      21. באוקטובר 2009 מתחה הש' לביא-ברקאי ביקורת נוקבת על התנהלותו של עוה"ד בלפור קויתי כנאמן ועל שכר הטרחה המופרז שביקש: 25% מערך עיזבונה של מנוחה עבור ניהול נכסיה, אותם הורישה לאוניברסיטת בן גוריון. השופטת קבעה כי "מתעורר חשד, שהינו למעלה מסביר, כי המנוחה הוטעתה בחתימתה על הוראת שכר זו לנאמן" והעמידה את שכרו על 4% בלבד מהיקף העיזבון. בערעור לביהמ"ש העליון הושג הסכם פשרה, על פיו יתרום עוה"ד לאוניברסיטת בן גוריון מיליון ₪ (השווים ל-25% מהיקף העיזבון, אותם הוא דרש כשכר). עו"ד קויתי העביר את הכסף כאמור, אולם לאחר מכן הגיש בקשה לביטול הסכם הפשרה משום שלא הבין אותו כיאות, בחושבו כי התרומה תהיה על שמו ולא כך היה.31
      22. באוקטובר 2009 קבעה הש' לביא-ברקאי כי מכשיר המולטינובה הנייח (המשמש את המשטרה למדידת מהירות) צריך לעבור בדיקת כיול תקופתית לפחות פעם עד פעמיים בשנה במעבדה מוסמכת ומורשית לפי קריטריונים של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, וללא בדיקת כיול שכזו לא ניתן לסמוך על אמינות תוצאות המדידה לצורך ביסוס הרשעה.32
      23. בדצמבר 2009 דחתה הש' לביא-ברקאי ערעור כנגד חומרת עונשו של נהג שהורשע בנהיגה במהירות מופרזת, פי 3 מהמותר, במרכזה של עיר בצהרי היום, שנדון לתשלום קנס בסך 3,000 ₪, פסילה בפועל ל-12 חודשים ופסילה על תנאי ל-6 חודשים. השופטת קבעה כי "יש להוציא מסר מרתיע ברור" שיש להוריד נהגים כמוהו מהכביש לתקופה ממושכת.33
      24. בדצמבר 2009 דחתה הש' לביא-ברקאי ערעור כנגד חומרת עונשו של אב אשר נסע לאחור ופגע בבנו הפעוט ונגזר עליו עונש של פסילה בפועל ל-10 חודשים, פסילה על תנאי ל-5 חודשים וקנס בסך 2,500 ₪. השופטת קבעה כי אף על פי שמדובר באירוע שנסיבותיו מצערות, בימ"ש השלום לא חרג ממידת הענישה הראויה המאזנת בין האינטרס הציבורי אל מול נסיבותיו האישיות של המערער.34
      25. בספטמבר 2011 פסקה הש' לביא-ברקאי (בהרכב) כי הסכם ממון אינו מהווה תחליף לצוואה, כיוון שהוא חולש על החיים המשותפים של בני הזוג, אולם עם מות אחד מבני הזוג אין לו עוד תוקף וחוק הירושה הוא אשר קובע לעניין העיזבון. השופטת קבעה כי במקרה בו דירה אשר נקבע לגביה בהסכם ממון שאינה שייכת לאישה, אך הבעל לא השאיר אחריו צוואה בה קבע שהדירה לא תהיה שייכת לאישה גם אחר מותו, הינה חלק מהעיזבון והאישה יכולה לרשת אותה.35
      26. בינואר 2012 דחתה הש' לביא-ברקאי (בראש הרכב) את בקשת מנהל מקרקעי ישראל לפינוי חוות בודדים "בדרך היין" בנגב וקבעה כי יש לעכב את ההליכים ולאפשר לחוות למצות את ההליכים המנהליים כפי שנקבעו בתיקון לחוק הרשות לפיתוח הנגב, בסוגיית הסדרת מעמדן.36
      27. באוגוסט 2012 פסקה הש' לביא-ברקאי כי עיריית אילת מחויבת לשלב במערכת החינוך בעיר 55 ילדים של מהגרים בלתי חוקיים, וכי הקמת מסגרת נפרדת לילדים אלו מהווה הפליה פסולה,37 זאת בניגוד לעמדת משרד החינוך אשר תמך בעירייה.38 ערעור לביהמ"ש העליון בעניין, נדחה והצדדים נשלחו למשא ומתן בו נקבע כי הילדים ישולבו בכיתות ייעודיות ומאוחר יותר ישולבו בכיתות רגילות בכפוף להערכה פדגוגית.39
      28. בפברואר 2013 קבעה הש' לביא-ברקאי כי תינוקת אשר נולדה בהליך פונדקאות בלתי חוקי שהתקיים בחו"ל (משום שהאם הפונדקאית הינה קרובת משפחה, אחיינית, של האם המיועדת), תועבר לידי שירותי הרווחה וכי מתקיימת לכאורה עילה לאימוץ התינוקת.40
      29. באוגוסט 2013 פסקה הש' לביא-ברקאי כי קבלן שהקים בניין מגורים בקריית מלאכי בחריגה של 2.5 קומות מהיתר הבנייה שהונפק לו, יקבל טופס אכלוס למרות העבירה, זאת משום שיש להתחשב במשפחות "קשות יום" שרכשו דירה בפרויקט בתום לב. עם זאת, אישרה השופטת לאכלס את השטחים שנבנו בהתאם להיתר בלבד.41
    3. ערעורים בולטים שהתקבלו על החלטות השופטת
      1. באפריל 1999 התקבל בביהמ"ש המחוזי ערעור על פסק דינה של הש' לביא-ברקאי בו הרשיעה את הכוורן נעמן דג בצייד חיית בר מוגנת בניגוד לדין, לאחר שנתפס צד גיריות דבש אשר פגעו בכוורות שלו. ביהמ"ש המחוזי ביטל את הרשעתו משום "טעות במצב משפטי" שכן דג זוכה ממעשה זה ב-1971 ומאז פעל בגלוי בבניית מלכודות בחושבו כי הוא פועל על פי היתר, כאשר גם רשות הטבע והגנים לא העמידה אותו על כך לדין במשך שנים. עם זאת, ביהמ"ש הדגיש, כי הגנה זו לא תעמוד לו יותר וכי עליו לפעול לקבלת היתר חוקי.42
      2. באפריל 2006 קיבל ביהמ"ש העליון ערעור כנגד פסק דינה של הש' לביא-ברקאי בו הרשיעה, בהסדר טיעון, אדם בעבירות שונות של סחר בנשק וגזרה עליו 15 שנות מאסר בפועל בקובעה כי "מעשיו מלמדים על בגידתו במדינת ישראל ותושביה". ביהמ"ש העליון קבע כי ישנו חשד שהודאתו בעבירות במסגרת הסדר הטיעון, נבעה מלחץ כבד שהפעיל עליו עורך דינו ועל כן יש לבטל את ההרשעה ולהחזיר את הדיון לביהמ"ש המחוזי שידון בו מחדש.43 הש' לביא-ברקאי דנה מחדש בתיק וגזרה עליו 12 שנות מאסר בפועל ושנתיים על תנאי.44
      3. במרץ 2007 התקבל ערעור כנגד חומרת העונש שגזרה הש' לביא-ברקאי על אדם אשר הורשע ב-3 הצתות מכוונות שגרמו לנזק בשווי של מעל למיליון ₪. השופטת גזרה עליו עונש של 24 חודשי מאסר בפועל ושנה מאסר על תנאי, זאת לאחר שהוכח כי מדובר באדם החולה בפירומניה, אשר לא הומלץ בגינו על טיפול במסדרת שירות המבחן.45 ביהמ"ש העליון גזר כי עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות, בעקבות חוות דעתו של הממונה על השירות.46
      4. במרץ 2009 התקבל ערעור על פסק דינה של הש' לביא-ברקאי בו קבעה כי בית החולים סורוקה איננו אחראי למותו של אדם, שכן מדובר בבחירה בין שיטות טיפוליות ולא ברשלנות. ביהמ"ש העליון קבע כי ביה"ח התרשל בטיפול והחזיר את הדיון בשאלת גובה הפיצויים לביהמ"ש המחוזי.47 הש' לביא-ברקאי (מרץ 2010) פסקה כי רשלנות ביה"ח סורוקה באבחון דימום תוך גולגולתי, פגעה בסיכויי החלמתו של המנוח בשיעור של 64% וקבעה פיצויים על פי שיעור זה.48 בערעור נוסף, קבע ביהמ"ש העליון (יולי 2013) כי פסק דינה סותר את הקביעה הקודמת של ביהמ"ש העליון בדבר רשלנותו ואחריותו המוחלטת של ביה"ח, ומשכך העמיד את אחריות ביה"ח על 100% והעלה את גובה הפיצויים בהתאם.49

  • ביקורות
    1. כתבות/ סקירות/ ביקורות בתקשורת
      1. ביוני 2006 פורסמה באתר "News1" כתבה אשר ביקרה את פסק דינה של הש' לביא-ברקאי בו גזרה עונש של 6 חודשי מאסר על תנאי על קטין אשר הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, פריצה לכלי רכב, גניבה מרכב והדחה בחקירה. בפסק הדין מדגישה השופטת כי "מלאכת גזירת הדין קשה היא" ומתחבטת האם יש לפנות לדרך שיקומית, במקרה של קטינים, או שמא בדרך הרתעתית ובוחרת לבסוף בדרך השיקומית. בכתבה נטען כי פסק דין זה מוכיח, כי מערכת המשפט "טרם הפנימה את העובדה שענישה קלה בעבירות רכוש מביאה לאובדן ההרתעה ולאינפלציה בביצוע עבירות מסוג זה".50
      2. בספטמבר 2006 פורסמה באתר "גלובס" כתבה אשר ביקרה חלק מפסק דינה של הש' לביא-ברקאי (בהרכב) בו זיכתה, בדעת רוב, את מהנדס עיריית באר שבע ופטרה אותו מאחריות למקרה בו התמוטטה תקרת אולם ספורט בבית ספר בבעלות העירייה, הרגה 2 ילדים ופצעה שלישי (יצוין, כי ביהמ"ש הטיל את האחריות למקרה על העירייה והרשיע אותה ברשלנות). בכתבה מתוארת ההחלטה כבלתי מובנת וכמוזרה, זאת לאור החוק הדן באחריותו של מהנדס העיר.51
      3. באפריל 2011 פורסמה באתר "nrg-מעריב", בבלוג של דרור בן ימיני, התייחסותו לפסק דינה של הש' לביא-ברקאי בו דחתה את בקשתו של תושב עזה אשר טען כי הוא נזקק לטיפול רפואי בשטחי ישראל וקבעה כי מדובר ב"אמתלה" וכי מטרתו הינה להשתקע ביהודה ושומרון. בן ימיני מדגיש כי מדובר בפסק דין "חד וחלק וברור וראוי".52
      4. ביוני 2011 פורסמה באתר "News1" כתבה אשר סקרה דיון שהתנהל בפני הש' לביא-ברקאי בערעור על תביעה כספית שהוגשה כנגד קבלן. בכתבה מתוארת השופטת כמי שחותרת בצורה "עקשנית ומוצלחת" להסדר פשרה בין הצדדים וכמי שמעדיפה "לבזבז" עוד כמה דקות של זמן שיפוטי על מנת "לסגור את העניין". כמו כן, נטען בכתבה כי היא עושה עבודה טובה ונכונה. עם זאת, נטען כנגדה שלשון הרבים בה היא משתמשת כאשר היא מתייחסת לעצמה הינה "צורמת מאוד" ומעבירה מסר כאילו השופטת מחשיבה עצמה כמי ש"יושבת על כס המלכות במקום על כס השיפוט".53


    תאריך עדכון: 3.9.2013

  • מוגש כשירות לציבור על ידי הפורום המשפטי למען ישראל (ע"ר)
    mp100 systems עיצוב אתרים - נרינסקי