השופטים
דף הבית עלינו מערכת המשפט בישראל צור קשר תרומות
רובינשטיין אליקים
התמונה מתוך אתר בתי המשפט

רובינשטיין אליקים

משנה לנשיאת בית המשפט העליון ירושלים

  • קורות החיים הרשמיים (מתוך אתר בתי המשפט)1
נולד בשנת 1947 בישראל.
בוגר האוניברסיטה העברית (בהצטיינות) בשפה וספרות ערבית ולשון עברית (1967)
ובמשפטים (1969) ומוסמך בהצטיינות ביהדות זמננו (1974).
בשנים 1966-1970 שירת בצה"ל. כיהן במילואים כשופט בית המשפט הצבאי ביו"ש.
בשנת 1972 הוסמך כעורך דין, לאחר התמחות בפרקליטות המדינה, בביהמ"ש המחוזי ת"א ובמשרד הביטחון.
בשנים 1973-1977 עבד בלשכת היועץ המשפטי למערכת הביטחון. ב-1976-1977 כסגן היועץ המשפטי למערכת הביטחון ויועץ משפטי לאגף השיקום.
בשנים 1977-1986 עבד במשרד החוץ, כעוזר שר החוץ וסמנכ"ל, כיועץ משפטי למשרד החוץ וכציר ישראל בוושינגטון. במסגרת זו השתתף במו"מ עם מצרים בועידת קמפ דיויד 1978, במו"מ על חוזה השלום עם מצרים ובמשאים ומתנים עם מצרים על הנורמליזציה והאוטונומיה, והיה אחראי ללשכה ליישום חוזה השלום. כן השתתף במו"מ עם לבנון ובמו"מ לשיתוף פעולה אסטרטגי עם ארה"ב.
בשנים 1986-1994 כיהן כמזכיר הממשלה בארבע ממשלות. במסגרת זו היה יו"ר צוות המשאים המשפטיים עם גורמי ממשל ארה"ב בעניין חקירות איראן-קונטרס, וצוותי המו"מ על מזכר ההסכמה האסטרטגי בין ישראל לארה"ב ונושאים משפטיים-ביטחוניים שונים. היה חבר צוות המו"מ לקראת ועידת מדריד, ראש משלחת ישראל למו"מ עם המשלחת הירדנית-פלסטינאית במדריד וושינגטון וראש משלחת ישראל למו"מ על חוזה השלום עם ירדן.
כיהן כיו"ר ראשון של הרשות למלחמה בסמים וכיו"ר ראשון של הפורום הממשלתי למעקב אחר גילויי האנטישמיות.
בשנים 1994-1995 כיהן כיועץ משפטי למערכת הביטחון ובמקביל כיו"ר ועדת המעקב למו"מ על הסכמי היישום של חוזה השלום עם ירדן, בתואר עוזר ראש הממשלה.
בשנים 1995-1997 כיהן כשופט בית המשפט המחוזי בירושלים
מפברואר 1997 עד סוף 2003 כיהן כיועץ המשפטי לממשלה. במסגרת זו השתתף במו"מ עם סוריה (1999-2000) ובועידת קמפ-דיויד עם הפלסטינאים (2000), וכיהן כראש משלחת ישראל בועידות בנושאי אי סובלנות ואנטישמיות (2001-2003).
חתן פרס גבריאל לשלום (על חלקו בשלום עם ירדן) ובעל תואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת ישיבה (ניו-יורק), מהסמינר התיאולוגי היהודי (ניו-יורק) ומאוניברסיטת בר-אילן.
חיבר ספרים ומאמרים בנושאי בית המשפט העליון, משפט ציבורי ישראלי, תולדות היישוב בתקופת המנדט, תולדות הסכסוך הערבי-ישראלי ותהליך השלום.
לימד באוניברסיטת בר-אילן, באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים.
במאי 2004 מונה לכהונת שופט בית המשפט העליון.
בינואר 2015 מונה לכהונת המשנה לנשיאת בית המשפט העליון

  • הרשות השופטת אינה המקור למידע שלהלן

    פרטי רקע נוספים

    1. קשרי משפחה בולטים
      1. הש' רובינשטיין נשוי למרים רובינשטיין, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים ומנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.2
    2. פרטים נוספים
      1. רובינשטיין ייסד את "הרשות למלחמה בסמים" ואף כיהן כיו"ר הראשון שלה.3
      2. בשנת 2002 נשלח רובינשטיין כנציג הממשלה לטקסי יום השנה ה-60 לטבח בבאבי-יאר.4
      3. רובינשטיין עסק בפעילות ציבורית עניפה: שימש חבר הוועד המנהל של מרכז זלמן שזר לתולדות עם ישראל; חבר בחבר הנאמנים של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים; חבר בחבר הנאמנים של מוזיאון ארצות המקרא; חבר ועד במועצה הלאומית לקידום ערכי שלטון החוק והדמוקרטיה, וחבר נשיאות הארגון הבינלאומי של משפטנים ועורכי דין יהודים.5

  • נקודות מרכזיות בקריירה
    1. קריירה כיועמ"ש
      1. באפריל 1997 פרסם רובינשטיין את מסקנותיו בקשר לפרשת "בראון-חברון", וקבע כי יש לסגור את תיקי החקירה כנגד רוב המעורבים בפרשה, ובהם בנימין נתניהו וצחי הנגבי. בשנת 2003 החליט רובינשטיין שלא להעמיד לדין גם את אריה דרעי.6 כנגד החלטת היועמ"ש ביחס לרה"מ ולשר הנגבי הוגשה עתירה לבג"צ, שם נקבע כי החלטתו הייתה סבירה.7
      2. בנובמבר 1998 החליט רובינשטיין להעמיד לדין את סוכן השב"כ אבישי רביב, באישום של אי מניעת פשע בנוגע לרצח ראש הממשלה יצחק רבין. עוד החליט להעמיד את רביב לדין בעבירות של דברי שבח למעשה אלימות והסתה לגזענות, בעניין טקס ההשבעה לארגון "אי"ל" ששודר בטלוויזיה.8 במרץ 2003 זוכה רביב מכל ההאשמות נגדו.9
      3. בשנת 2000 השתתף רובינשטיין בישיבה של ועדת "החוקה, חוק ומשפט" של הכנסת החמש עשרה אשר דנה בנושא "דיון בנושא עיכוב הליכים – בהשתתפות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה".10
      4. בפברואר 2000 אישר רובינשטיין לפרסם את יומניו של אדולף אייכמן, אשר נכתבו בעת שישב בכלא הישראלי, לפני שהוצא להורג בשנת 1962. עם זאת, הציע רובינשטיין להתנות את פרסום היומנים בכך שתפורסם גם חוברת הסבר על פשעיו של אייכמן ועל עיקרי הרשעתו.11
      5. במאי 2000 החליט רובינשטיין שלא להגיש כתב אישום כנגד נשיא המדינה לשעבר עזר וויצמן בפרשת "ויצמן-סרוסי", מטעמים של חוסר אשמה בעבירות מסוימות, ומחמת התיישנות עבירות אחרות.12
      6. בספטמבר 2000 החליט רובינשטיין לסגור את התיקים כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרה נתניהו, משה ליאון ועזרא סיידוף, בפרשה בה הועלה חשד לקבלת שוחד של הזוג נתניהו, זאת בשל חוסר ראיות מספיקות.13
      7. בדצמבר 2000 הגיש רובינשטיין חוות דעת מנומקת לממשלה לפיה אין לממשלה סמכות משפטית וציבורית לנהל מו"מ ולחתום על הסכמים עם הפלסטינאים ערב בחירות, זאת משום שהדבר עלול לעורר, ולו למראית עין, חשש שמא זה נעשה בשל הבחירות לראשות הממשלה העומדות בפתח.14
      8. במרץ 2001 החליט רובינשטיין שלא להגיש כתב אישום כנגד ח"כ צחי הנגבי בפרשת עמותת "דרך צלחה", בה הועלו חשדות כי הנגבי קיבל כספים שלא כדין, זאת עקב חוסר ראיות מספיקות.15
      9. בפברואר 2002 הורה רובינשטיין להפסיק את פעילות השר"פ בבתי החולים הממשלתיים‏, בקובעו כי פעולתם אינה חוקית ויש להסדירה בחוק.16 כנגד הנחייתו הגישו אזרחים ורופאים עתירות נפרדות לבג"ץ בבקשה לבטלה, ובמרץ 2009 העתירות נדחו.17
      10. באפריל 2002 הבהיר רובינשטיין למועצה לשידורי כבלים ולוויין, כי עופר נמרודי נחשב כבעל עניין בחברת הכבלים מת"ב, למרות שהוא מחזיק אישית רק ב-13% מחברת הכשרת היישוב, בעלת השליטה במעריב החזקות, לה 15% ממת"ב. קביעה זו מחייבת את המועצה לדון בשאלה, אם לאור עובדה זו יכולה מת"ב לקבל רשיון שידורים.18
      11. בינואר 2003 הופיע רובינשטיין בפני פורום היועצים המשפטיים הפנימיים של לשכת עורכי הדין. בפגישה אמר השופט כי "ההיסטוריה הפקידה בידי דורנו פיקדון יקר מכל, מדינת ישראל, ועלינו לשמור עליו מכל משמר, זאת לבל ידרדר לתהומות של משטרים שאיננו רוצים להידמות אליהם''.19
      12. באפריל 2003 פנה רובינשטיין בבקשה לועדת הכנסת לאשר את הסרת חסינותה של ח"כ נעמי בלומנטל לצורך העמדתה לדין בעבירות של שחיתות ושוחד בחירות בפריימריס בליכוד.20 בקשתו אושרה ובמרץ 2006 נגזרו על ח"כ בלומנטל 8 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס כספי לאחר שהורשעה בשוחד, הדחת עדים ושיבוש הליכי משפט.21
      13. באוקטובר 2003 פרסם רובינשטיין חוות דעת הקוראת להדיח את ניצב משה מזרחי, ראש אגף החקירות במשטרה, ובתקופה הנדונה מפקד היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות, זאת, בשל אישור "עודף" האזנות סתר שבוצעו בין היתר לשר אביגדור ליברמן, איש העסקים דוד אפל וחבר הכנסת מיכאל גורלובסקי.22
      14. באוקטובר 2003 החליט רובינשטיין לסגור את התיקים כנגד אהוד ברק, יצחק הרצוג, ויצמן שירי ודורון כהן בפרשת "העמותות" בשל חוסר ראיות, לאחר שהועלה חשד להפרה של חוק מימון מפלגות בגיוס תרומות לא חוקיות. עם זאת, המליץ רובינשטיין על הגשת כתב אישום כנגד טל זילברשטיין וגדעון סולימאני (ראה להלן: "ביקורות").23
    2. קריירה שיפוטית ואקדמית
      1. בשנת 1981 שימש רובינשטיין כחוקר אורח בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד. באותה שנה למד רובינשטיין באקדמיה למשפט בינלאומי בהאג.24
      2. במרץ 2006 השתתף הש' רובינשטיין בהשתלמות סוף שבוע במשפט אזרחי בים המלח שנערכה ע"י המכון להשתלמות עו"ד של לשכת עוה"ד. הש' לקח חלק במושב הפתיחה בנושא "המשפט האזרחי – לאן?".25
      3. במאי 2007 העביר הש' רובינשטיין הרצאה במכללה האקדמית אשקלון בנושא "תפקידי בית המשפט העליון".26
      4. במרץ 2009 השתתף הש' רובינשטיין כמרצה בכנס בנושא "30 שנה לחתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים" אשר התקיים במכון למחקרי ביטחון לאומי.27
      5. בפברואר 2010 השתתף הש' רובינשטיין באירוע חגיגי לרגל סיום כהונתו של היועמ"ש מני מזוז, ולרגל כניסתו לתפקיד של יהודה וינשטיין. הש' לקח חלק ברב שיח בהשתתפות היועצים המשפטיים לממשלה לדורותיהם בנושא: "היועץ המשפטי לממשלה- התפקיד והאדם".28
      6. במאי 2010 השתתף הש' רובינשטיין במושב בנושא "מוסד היועץ המשפטי – שומר סף או יועץ?" שנערך כחלק מכנס העשור של לשכת עוה"ד והתקיים באילת.29
      7. במאי 2010 נפגש הש' רובינשטיין עם משלחת של 78 עורכי דין מבלגיה אשר הגיעו ארצה לביקור רשמי בישראל כאורחי לשכת עורכי הדין.30
      8. באוקטובר 2010 השתתף הש' רובינשטיין בערב לכבוד פרישתו של הרב אליהו בן- דהן, מנהל בתי הדין הרבניים (בדימוס) שהתקיים בירושלים.31
      9. בינואר 2012 השתתף הש' רובינשטיין בהשתלמות תעודה בנושא "דיני משפחה ודיני ירושה: חידושים ביחסי ממון בין בני זוג" שנערכה ע"י המכון להשתלמות עו"ד של לשכת עוה"ד והתקיימה בירושלים. הש' הרצה בנושא "כוונת שיתוף בנכס ספציפי".32
      10. בינואר 2013 כיהן הש' רובינשטיין כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית בבחירות לכנסת התשע עשרה.33 במסגרת תפקידו זה הוציא השופט צו מניעה האוסר לפרסם קטע ווידאו בו מדבר הגר"ע יוסף נגד הרב אמנון יצחק ואנשי 'כח להשפיע', בקובעו כי מדובר בדברים החוצים את הגבול לעבר תעמולת בחירות אסורה". בהמשך, אסר הש' על כלי התקשורת לפרסם גם את תמליל השיחה שחורג מהמותר בחוק הבחירות.34
      11. ביוני 2013 השתתף הש' רובינשטיין בכנס הבינ"ל של ארגון ה- WJA (ארגון המשפטנים העולמי) בנושא "כלכלה גלובלית ותפקידו של המשפט בעידן הנוכחי" שנערך בשיתוף לשכת עוה"ד. הש' לקח חלק בפאנל מיוחד בהשתתפות שופטי עליון בנושא "תפקיד המשפט וזכויות כלכליות בביהמ"ש העליון בעולם משתנה".35
      12. במאי 2014 עלה שמו של הש' רובינשטיין כמועמד ראוי מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו בבחירות לנשיאות.36
    3. פסקי דין בולטים
      1. באוגוסט 2005 דחה הש' רובינשטיין (בהרכב) עתירה כנגד הריסתם של בתי הכנסת בגוש קטיף וקבע כי אלו יפונו מתכולתם, ולאחר מכן ייהרסו.37 בדיון מורחב שהתקיים בנושא, קבע הש' רובינשטיין (בהרכב, בדעת מיעוט) כי יש לשוב ולדון בסוגיית חוקיות החלטת הממשלה לפוצץ ולהחריב את בתי הכנסת.38
      2. בנובמבר 2006 קיבל הש' רובינשטיין, (בהרכב, בדעת מיעוט) עתירות להכרה בזכות לרישום נישואים חד מיניים שנערכו בחו"ל במרשם האוכלוסין, וקבע כי בני זוג חד מיניים בישראל יירשמו כנשואים במרשם האוכלוסין.39
      3. ביוני 2011 פסק הש' רובינשטיין כי מינוי נשים למועצות דתיות הוא דבר "ראוי, נחוץ והולם".40
      4. בינואר 2012 דחה הש' רובינשטיין, (בהרכב) עתירות שהוגשו נגד חוק האזרחות והכניסה לישראל הקובע כי לא יינתנו מעמד של קבע או תושבות לפלשתינים שנישאו לערבים ישראלים.41
      5. בפברואר 2012 קיבל הש' רובינשטיין (בהרכב) עתירות לביטולו של החוק המסדיר את אי גיוסם של תלמידי ישיבות לצה"ל, המכונה "חוק טל", וקבע כי הוא יבוטל החל מתחילת חודש אוגוסט 2012, זאת משום שהוא אינו עומד בדרישת המידתיות ולכן איננו חוקתי.42
      6. בנובמבר 2012 קבע הש' רובינשטיין (בהרכב) כי ייצוג נישומים בפני רשויות מס שבח מקרקעין נתון אך ורק לעורכי דין, וכי ייצוג נישומים ברשויות מס שבח מקרקעין בידי רואי חשבון הינו בגדר הסגת גבול מקצוע עריכת הדין.43
      7. בפברואר 2014 קיבל הש' רובינשטיין את בקשתם של מערערים בתביעה נגד חברת "הפול לביטוח כלי רכב", לאסור זמנית על פרסום שמותיהם כדי להגן על צנעת ענייניהם הרפואיים וקבע כי יש להרחיב את פרשנות המונח "פגיעה בפרטיות" המצדיקה איסור פרסום של הליכים משפטיים, כך שתביא בחשבון את ההתפתחויות הטכנולוגיות.44
      8. במאי 2014 ביטל הש' רובינשטיין (בהרכב מיוחד של 7 שופטים בבג"צ) את החלטת הממשלה מדצמבר 2010 לפיה הוענקו ל-10,000 אברכי כוללים מלגה חודשית בסך 1,000 ₪ בקובעו כי "ההסדר מפר את עיקרון השוויון" (ראה להלן: "ביקורות").45
      9. ביוני 2014 הקל הש' רובינשטיין (בהרכב) בעונשו של פדופיל אשר הורשע בביצוע מעשים מגונים בבן 11, זאת בשל ליקוי בכתב האישום נגדו וגזר עליו 8.5 שנות מאסר.46
      10. ביוני 2014 קיבל הש' רובינשטיין (בהרכב) את ערעור מינהל מקרקעי ישראל נגד חברת "מהדרין" וחברת הבת שלה "פרי אור", וקבע כי בחידוש חוזי חכירה רשאי המינהל להוסיף סעיף המחייב את החזרת הקרקע בעת שינוי ייעוד, גם אם סעיף כזה לא היה קיים בחוזה המקורי.47
      11. בספטמבר 2014 דחה הש' רובינשטיין (בהרכב) את ערעורם של נסים גלם ושתי חברות שבבעלותו, על הרשעתם בשורה של עבירות מס, הלבנת הון ועבירות נוספות, וכן על חומרת עונשם.48
      12. בדצמבר 2014 דחה הש' רובינשטיין (בהרכב) עתירה שהוגשה לבג"צ בדרישה להורות לעיריית רחובות , למשרד הפנים ולשר התחבורה לשנות באופן רשמי את שמה של שכונת מרמורק, ברחובות, לכפר מרמורק.49
      13. בדצמבר 2014 קיבל הש' רובינשטיין בקשת רשות ערעור על פסקי דין של בית המשפט לתביעות קטנות וקבע פיצויים גדולים יותר (17,500 ₪ ו-20,000 ₪) לצרכנים שטענו שקיבלו הודעות זבל מטרידות.50
      14. בדצמבר 2014 אישר הש' רובינשטיין (בהרכב) בפרשת "הרצת האג"ח של מליסרון" את הרשעות מנהל הכספים של קבוצת עופר, גולן מדר, את הסוחר אליהו העליון ואת החברות הפרטיות עופר השקעות ועופר פיתוח. כמו כן קיבל הש' את ערעור הפרקליטות על זיכויה של מליסרון והרשיע אותה.51
      15. בדצמבר 2014 קיבל הש' רובינשטיין (בהרכב) את ערעור המדינה נגד זיכויה החלקי של מארי פיזם, והרשיע אותה ברצח בכוונה תחילה של בתה רוז.52
      16. בדצמבר 2014 דחה הש' רובינשטיין (בהרכב בג"צ) עתירה שהגישו 8 ארגונים שונים נגד מדיניות הריסת בתי מחבלים. בנוסף לכך נדחו עתירות פרטניות שהגישו בני משפחת הנאשמים במעורבות בפיגוע בבית הכנסת בהר נוף (בנובמבר), ובני משפחתו של המחבל משכונת ג'בל מוכבר שביצע את פיגוע הדריסה בטרקטור בירושלים (באוגוסט).53
    4. פסילות עצמיות/ על ידי ערכאה גבוהה יותר
      1. בפברואר 2014 פסל עצמו הש' רובינשטיין מלדון בעתירה של "הוועד הציבורי נגד עינויים" התוקפת את הנחיות היועמ"ש לגבי העמדה לדין של חוקרי שב"כ שהשתמשו בכוח, אותן הוציא הש' 15 שנה לפני כן במהלך כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה. הש' רובינשטיין הדגיש כי הוא סבור שהעניין לא בא בגדר עילות הפסלות הקבועות בחוק אך הוא פסל עצמו "מתוך מראית עין וניקיון הדעת".54
    5. מאמרים וספרים
      1. דרכי שלום (בהוצאת משרד הביטחון).55
      2. נתיבי משפט וממשל: סוגיות במשפט הציבורי בישראל (בהוצאת משרד הביטחון). בספר מקובצים חיבורים והרצאות של השופט שעניינם, בין השאר, ביטחון וזכויות, דת ומדינה, זכויות יסוד, שוויון לערביי ישראל, נושאי הייעוץ המשפטי לממשלה, התביעה הכללית וההליכים הפליליים, חופש הביטוי ורפואה ומשפט. כן מוקדשים פרקים לדיוקנאות שיפוטיים של שופטים בבית המשפט העליון.56
      3. שופטי ארץ: לראשיתו ולדמותו של בית־המשפט העליון בישראל (הוצאת שוקן, 1980).57
      4. "התביעה הכללית בשנת היובל למדינת ישראל ולהכרזה האוניברסלית על זכויות האדם" עלי משפט 1, כרך ביכורים (נובמבר 1999).58
      5. "על האנטישמיות - מקומה ותפקידה של מדינת ישראל במלחמה באנטישמיות" פני השואה- אנטישמיות באלף השלישי- מבחר מחקרים משואה ל"א, עמ' 55 (2003).59
      6. "חוק־יסוד: הממשלה במתכונתו המקורית ־ הלכה למעשה" משפט וממשל ג (התשנ"ו).60
      7. "על סכנת 'המדרון החלקלק'- 'מי לה' אלי... והִרגו איש את אחיו'" פרשת השבוע 65, פרשת כי תשא (המחלקה למשפט עברי, משרד המשפטים, התשס"ב).61
      8. "עשרת הדיברות באספקלריית הדורות ובראי המשפט הישראלי" פרשת השבוע 108, פרשת יתרו (המחלקה למשפט עברי, משרד המשפטים, התשס"ג).62
      9. "לתקנת עגונות" תחומין כו, 190-204 (התשס"ו).63
      10. "שוויון המיעוטים במדינה יהודית ודמוקרטית", רב-שיח - מחויבות יהודית למיעוטים במדינת הלאום, זהויות 3, 140 (2013).64
      11. כתב הקדמה למהדורה הרביעית של הספר "סיום יחסי עבודה" מאת ד"ר יצחק לובוצקי.65
    6. התבטאויות בתקשורת ובכנסים
      1. באפריל 2003 פורסם באתר "גלובס" כי רובינשטיין טוען כי אמנם לא ניתן "לשרש את האנטישמיות, אבל צריך לתרום לכך שתהיה בביב ולא במקום מכובד בשיח הציבורי" וכן כי הוא "מאמין שאפשר לשכנע ולהפעיל מנהיגים של מדינות, ולא רק לנקוט פעולות מצד היהודים קורבנות האנטישמיות".66
      2. באוגוסט 2008 השתתף הש' רובינשטיין בכנס משפטנים בכירים שדן בפיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה ונערך באוניברסיטה העברית בירושלים. הש' אמר בכנס כי חסרונות הפיצול עולים על יתרונותיהם וכי לדעתו הצעת החוק תסרס את תפקידיו הקיימים של היועמ"ש.67
      3. בפברואר 2010 השתתף הש' רובינשטיין במושב הפתיחה של כינוס באר שבע לשלום הילד, אשר נערך באוניברסיטת בן גוריון, וקרא להקים פורום שיקדיש עצמו באופן קבוע לילדים ונוער במערכת הממשל. הש' ציין כי האמונה שנותן השירות הפרטי ייתן שירות באמונה ובמסירות "מתנגשת עם התגברות יצר האדם ובעיקר הרצון לרווח כלכלי".68
      4. בפברואר 2012 יצא הש' רובינשטיין להגנתו של שופט ביהמ"ש העליון, הש' סלים ג'ובראן, שזכה לביקורות רבות משום שלא שר את המנון ה"תקווה" בטקס הכתרת נשיא ביהמ"ש העליון, על אף שעמד דום. הש' רובינשטיין טען כי "האזרחים הלא יהודים צריכים לכבד את ההמנון, לעמוד בעת היותו מושר.. אך, אין לדרוש מן האזרחים הערבים לשיר מלים שאינן מדברות אל לבם ואינן משקפות את שורשיהם".69

  • ביקורות
    1. תלונות/ עתירות שהוגשו כנגד השופט
      1. ביוני 2007 הוגשה תלונה כנגד הש' רובינשטיין לשר המשפטים, בטענה כי הש' רובינשטטין עבר עבירת אתיקה בכך שדן במקרים בהם הופיעו בפניו נציגי פרקליטות המדינה, בעוד אשתו, מרים רובינשטיין, מכהנת כמשנה לפרקליט המדינה.70
    2. כתבות/ סקירות/ ביקורות בתקשורת
      1. באוקטובר 2003 פורסמה באתר "YNET" ביקורת של יו"ר וועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ מיכאל איתן, כנגד החלטתו של רובינשטיין בתפקידו כיועמ"ש לסגור את התיקים כנגד אהוד ברק, יצחק הרצוג וויצמן שירי בפרשת "העמותות" (ראה לעיל: "קריירה כיועמ"ש"). ח"כ איתן טען כי "פרקליטת המדינה והיועץ המשפטי לממשלה החליטו להשלים עם העבריינות הפוליטית במקום להלחם בה. מדובר בסטירת לחי לשלטון החוק בישראל, שתהפוך למכה אנושה לאחר הפרס שהשניים יקבלו עם מינוים - של ארבל ורבינשטיין - לשופטים בבית המשפט העליון".71
      2. ביוני 2006 פורסמה באתר "הארץ" כתבה על הש' רובינשטיין, בה נטען כי הש' הינו "בעל זיקה דתית וממסדית" וכי בפסקי דינו יוצאת לידי ביטוי גישתו "היהודית", אשר אינה "הלכתית נטו" אלא כזו המסתמכת על המקורות. עוד נטען כי "גם עמדותיו הפוליטיות הימניות באות לידי ביטוי בפסיקותיו" וכי מדובר בשופט "תביעתי" מאוד "הנוטה לקבל ללא עוררין את עמדת רשויות התביעה והמדינה". מנגד, נטען כי יש הרואים בכל מגרעותיו של השופט כיועמ"ש: "ההססנות, ההתלבטות, חוסר היכולת להכריע מהר, הרצון להגיע לפשרה ולהיזהר בכבודם של אנשים", כ"יתרונות פנומנאליים" בכהונתו כשופט עליון.72
      3. במאי 2014 פורסמו באתר "ישראל היום" מספר ביקורות כנגד פסיקת הש' רובינשטיין בבג"צ בה בוטלו מלגות אברכי הכוללים (ראה לעיל: "פסקי דין"). יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי, ח"כ משה גפני מיהדות התורה, ח"כ אלי ישי וח"כ יעקב ליצמן מצוטטים כמבקרים את פסק הדין. מנגד, ח"כ איציק שמולי ממפלגת העבודה, אשר יזם את העתירה לבג"צ אמר כי "זו החלטה חשובה שמבצרת שוב את עקרון היסוד של השוויון בישראל".73
      4. בפסטמבר 2014 פורסם באתר "כלכליסט" כי הש' רובינשטיין השופט אליקים רובינשטיין ביקש מהיועץ המשפטי, יהודה וינשטיין, להציג את עמדתו בסוגיה שעלתה בתיק שנידון בפניו, וקיבל תגובה לקונית. בכתבה נאמר כי הש' "זעם" על וינשטיין וטען כי "'ההתייחסות' שקיבלנו נראית כאי־כיבוד בית המשפט".74

    תאריך עדכון: 5.1.2015

  • מוגש כשירות לציבור על ידי הפורום המשפטי למען ישראל (ע"ר)
    mp100 systems עיצוב אתרים - נרינסקי