השופטים
דף הבית עלינו מערכת המשפט בישראל צור קשר תרומות
נאור מרים
התמונה מתוך אתר בתי המשפט

נאור מרים

נשיאת בית המשפט העליון ירושלים

  • קורות החיים הרשמיים (מתוך אתר בתי המשפט)1
נולדה בירושלים.
בשנת 1965 סיימה את לימודיה התיכוניים בגימנסיה העברית בירושלים.
בשנים 1965-1967 שירתה בצה"ל.
בשנת 1971 סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
במהלך השנים לימדה מקצועות שונים באוניברסיטה העברית.
בשנת 1972 הוסמכה כעורכת דין.
בשנים 1972-1979 עבדה בפרקליטות המדינה.
בינואר 1980 נבחרה לכהונת שופטת של בית משפט השלום בירושלים.
באפריל 1988 נבחרה לכהונת שופטת בפועל של בית המשפט המחוזי בירושלים.
במאי 1989 נבחרה לכהונת שופטת של בית המשפט המחוזי בירושלים, שם עסקה בכל תחומי
המשפט. בין השאר כיהנה בתפקיד אב בית הדין להגבלים עסקיים ובתפקיד אב הבית לחוזים
אחידים.
באוגוסט 2000 מונתה לסגנית נשיא לעניינים מנהליים.
ביוני 2001 מונתה לכהונה בפועל כשופטת בית המשפט העליון.
ביוני 2003 מונתה לכהונת שופטת של בית המשפט העליון.
במאי 2012 מונתה לכהונת המשנה לנשיא בית המשפט העליון.
בינואר 2015 מונתה לכהונת נשיאת בית המשפט העליון.

  • הרשות השופטת אינה המקור למידע שלהלן

    פרטי רקע נוספים

    1. קשרי משפחה בולטים
      • ד"ר אריה נאור, בעלה של הש' נאור הוא מרצה בכיר למדיניות ציבורית ומינהל באוניברסיטת בן - גוריון בנגב. בשנים 1977 - 1982 היה מזכיר הממשלה, בממשלת בגין.2

  • נקודות מרכזיות בקריירה
    1. קריירה שיפוטית ואקדמית
      • בדצמבר 2013 התקיים מפגש "חשאי" בין ארבע שופטות בית המשפט העליון, בניהן הש' נאור, עם חברות כנסת, במפגש שאמור להיות ראשון מבין מפגשים קבועים שיקדמו העצמת נשים בישראל.3
    2. פסקי דין בולטים
      • באפריל 1994 ישבה הש' נאור ב"משפט הבנקאים" בו הרשיעה בנקים ובנקאים מרכזיים במדינה שהיו אחראים ל"פרשת הויסות' של המניות הבנקאיות, משבר כלכלי חריף, שהתרחש בישראל בשנת 1983 והביא להלאמת הבנקים הגדולים בישראל.4
      • בשנת 2004 קבעה הש' נאור כי "האיסור 'להרחיב חזית' עיקרו בכך שבעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת, כפי שהוצבה בכתבי-הטענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי-טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא".5
      • באוקטובר 2011 דנה הש' נאור בעניין העתירות שהגישו ח"כ מיכאל בן ארי וארגון אלמגור נגד שחרורו של הישראלי-אמריקאי אילן גרפל תמורת אסירים מצרים. הש' נאור מתחה ביקורת על היועץ המשפטי לממשלה, שלא ענה למכתב ששלח ח"כ בן ארי ובו שאלות הנוגעות לעסקה. "אם היועץ המשפטי היה מגיש תשובה, אפשר היה לדחות את העתירה על הסף. הכל היה יותר פשוט".6
      • במרץ 2012 קבעה הש' נאור (בהרכב בג"ץ) כי יש להרוס את המאחז מגרון עד ה-1 באוגוסט. "הבקשה שלפנינו לפינוי מוסכם בנובמבר 2015, דהיינו בעוד שלוש וחצי שנים אינה יכולה להתקבל", משך הזמן המבוקש עד הפינוי הוא בלתי סביר בעליל".7
      • בספטמבר 2012 בדיון שהתקיים בבג"ץ בנושא פינוי המאחז גבעת אסף, מתחה הש' נאור ביקורת על הפרקטיקה בה נוקטת המדינה כדי להכשיר מאחזים, שמתנחלים רכשו רק חלק קטן מהשטחים עליהם הוקמו- "מה שווה רכישה של חלק מחלקה?".8
      • באוקטובר 2012 פסקה הש' נאור (בהרכב, בדעת מיעוט) לטובת מנהל המכס ומע"מ, וקבעה כי יש לחייב במע"מ את העסקות למכירת המקרקעין.9
      • באוקטובר 2012 דחתה הש' נאור את ערעורו של פעיל טרור, שנידון ל-28 שנות מאסר בגין מעורבות בשורה ארוכה של מעשי טרור, בהם ירי רקטות לעבר שדרות והפעלת מטענים נגד כוחות צה"ל.10
      • באפריל 2013 פסקה הש' נאור (בהרכב, בדעת מיעוט) בעתירת המוסד לביטוח לאומי בשאלת אופן ההתייחסות לטיפ המשולם למלצר. הש' נאור (בדעת מיעוט) סברה כי ההכנסה מתשרים בענף המסעדנות היא תקבול של המסעדה, שמהווה הכנסה החייבת במס בידיה. חובות תשלום דמי הביטוח הלאומי בגין תקבולי התשר חלות, לגישה זו, על המסעדה ועל המלצר, בדומה לכל מעסיק ועובד במשק.11
      • במאי 2013, קבעה הש' נאור (בהרכב) כי לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בתיק גירושין למרות שהוא מתנהל גם בבית משפט בחו"ל, ודחתה עתירה של אישה שטענה שלביה"ד הרבני אין סמכות לדון בענייני חלוקת רכוש, מכיוון שהנושא מתנהל בצרפת.12
      • ביוני 2013 קיבלה הש' נאור את ערעורם של בעלי מכולות בתל אביב-יפו והורתה לעירייה לפעול בנחרצות נגד חנויות "סופר-מארקט" הפתוחות בשבת ואף לפעול לסגירתן. עד עתה נהגה העירייה להטיל מדי שבוע קנסות בסך 660 ש"ח על בעלי החנויות הפתוחות שלא כדין.13
      • ביוני 2013 פסקה הש' נאור (בהרכב) כי על מועדון בתל אביב, שלא מנע עישון בתחומו, לשלם סך של 1.16 מיליון ₪ כפיצוי שיועבר לידי האגודה למלחמה בסרטן. זה הסכום הגבוה ביותר שהוטל עד היום בישראל בתובענה ייצוגית על מקום ציבורי, שבעליו או מנהליו לא אכפו את החוק לאיסור עישון.14
      • ביוני 2013 כתבה הש' נאור כי "התמונה שעלתה ממסקנות ועדת ששינסקי היא כי בפועל הציבור כמעט אינו שותף לרווחים ממשאבי הטבע שבבעלותו. עוד עלה כי שיעור ההשתתפות של הציבור ברווחים אלה נמוך מאוד ביחס למקובל בעולם המערבי. החוק ביקש לעדכן חקיקה מיושנת, מראשית ימי המדינה, ולהתאימה למציאות הכלכלית פיסקאלית הנוכחית. הוא ביקש להבטיח כי ההכנסות ממאגרי הגז והנפט - שהתברר כי הן עומדות על מיליארדים רבים - לא יתרכזו בידיהם של קומץ משקיעים. הוא ביקש להשיג תכלית של צדק חלוקתי בנוגע למשאבי הטבע של המדינה".15
      • בדצמבר 2013 קבעה הש' נאור (בהרכב) כי ילד אתיופי בן שלוש, שעל המשך אימוצו נלחמו משפחתו הביולוגית מול משפחת האומנה שלו, יישאר בחזקת משפחת האומנה. פסק הדין שניתן, במסגרת דיון נוסף שהתקיים, הפך את ההחלטה הקודמת של בית המשפט העליון.16
      • במאי 2014 דחתה הש' נאור (בהרכב) את ערעורו של אליאור חן, אשר הורשע בהעללות בילדים, והותירה את העונש שקיבל, 24 שנות מאסר, על כנו.17
      • ביוני 2014 דחתה הש' נאור ערעור שהגיש מגדל הפירות דרור מזרחי נגד מועצת הצמחים. טענתו של מזרחי היתה כי מועצת הצמחים גבתה היטלים בחוסר סמכות ועל כן הוא הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בהיקף של 28 מיליון ש"ח.18
      • ביולי 2014 דחתה הש' נאור (בהרכב בג"ץ) את העתירה נגד הריסת ביתו של המחבל זיאד עוואד, שנאשם ברצח קצין המשטרה שהיה בדרכו לארוחת החג.19
      • באוגוסט 2014 דחתה הש' נאור (בהרכב בג"ץ) את עתירת "yes" אשר עתרה לבג"ץ נגד תיקון לחוק התקשורת ששלל ממנה זכות לגבות תשלום עבור שימוש בתשתיותיה לשידור הערוצים הייעודיים, ואמרה כי "נוטה אני לעמדה כי זכויות הנובעות מרישיונות שמעניקה המדינה לשימוש במשאביה נכללות בזכות החוקתית לקניין".20
      • באוקטובר 2014 מתחה הש' נאור ביקורת על הפרקליטות בעקבות החתימה על הסדר הטיעון עם הרב יאשיהו פינטו. בדיון בעתירות נגד הסדר הטיעון אמרה הש' כי "פינטו מחזיק את המדינה בגרון", וכי הפרקליטות לא מודה בכך, אבל היא נאלצת לבחור בין שני דברים רעים. "ממתי עבריין מכתיב חקירה ומתי לחקור את ניצב מנשה ארביב?", שאלה הש' נאור.21
      • בנובמבר 2014 קבעה הש' נאור (בהרכב) כי מטופל הפועל בניגוד לעצת רופאו יידרש להרים "נטל הוכחה כבד מהרגיל", אם יתבע את הרופא בשל נזקים שנגרמו לו.22
    3. התבטאויות בתקשורת/ בכנסים
      • בדצמבר 2011 במהלך כנס של העמותה למשפט ציבורי, התבטאה הש' נאור, נגד "האופנה לתייג שופטים ופסיקותיהם כשייכים למחנה זה או אחר". היא הוסיפה כי תיוג פוליטי אינו לטובת השופטים, גם אם נדמה לעיתים שהתיוג יכול לקדם אותם.23
      • במאי 2012, במהלך טקס השבעה של שופטי בית המשפט העליון, אמרה הש' נאור כי "השופט בכל ערכאה צריך לעשות מה שצריך לעשות. כך יעשה השופט גם אם הוא יודע שהכרעתו לא תהיה פופולרית, או לא תהיה פופולרית במגזר כזה או אחר של הציבור. אין לשופט כל ברירה. לעתים נדירות נתקל השופט באיומים שנועדו להשפיע על הכרעתו. לעתים קרובות יותר הוא נחשף לניסיונות השפעה מעודנים יותר. ואולם הידיעה שאין ברירה אלא לעשות את מה שנכון לעשותו - מביאה עמה שלוות נפש. השופטים נצטוו - לא תגורו מפני איש. לא תגורו".24

  • ביקורות
    1. תלונות/ עתירות שהוגשו כנגד השופטת
      • בדצמבר 2012, הוגשה תלונה לנציב התלונות על השופטים נגד שופטי בג"ץ שאישרו את התמודדות חנין זועבי לכנסת, בניהם הש' נאור.25
    2. כתבות/ סקירות/ ביקורות בתקשורת
      • ביוני 2006, פורסמה באתר "הארץ", כתבת אופי בה מתוארת הש' נאור כשופטת שמרנית במובן המשפטי: "גישתה של נאור מחזקת את תפקידו הקלאסי של בית המשפט כפותר סכסוכים וכעוסק בפרשנות הדין, ומתרחקת מתפקידים אקטיביסטים של יצירת דין, פרשנות יצירתית ועימות עם רשויות השלטון האחרות. עם זאת, בדרכה השקטה מצליחה הש' נאור לצקת לפסקי הדין שלה את הערכים החברתיים הראויים לדעתה, כשהם חבויים בתוך הנמקות אדמיניסטרטיביות אפורות".26

    תאריך עדכון: 17.11.2014

  • מוגש כשירות לציבור על ידי הפורום המשפטי למען ישראל (ע"ר)
    mp100 systems עיצוב אתרים - נרינסקי