השופטים
דף הבית עלינו מערכת המשפט בישראל צור קשר תרומות
ברק ארז דפנה
התמונה מתוך אתר בתי המשפט

ברק ארז דפנה

שופטת בית המשפט העליון ירושלים

  • קורות החיים הרשמיים (מתוך אתר בתי המשפט)1
נולדה בארצות הברית ועלתה לארץ בשנת 1966. נשואה ואם לשני ילדים.
בשנת 1988 סיימה בהצטיינות יתרה לימודי בוגר במשפטים במסגרת העתודה האקדמית באוניברסיטת תל-אביב.
התמחתה בפרקליטות מחוז תל-אביב, אזרחי.
בשנים 1987 עד 1990 שירתה בצה"ל, בפרקליטות הצבאית והשתחררה בדרגת סרן.
משרתת במילואים בדרגת רב-סרן.
בשנת 1990 סיימה בהצטיינות יתרה לימודי מוסמך במשפטים באוניברסיטת תל-אביב.
בשנת 1993 סיימה לימודי תואר שלישי, דוקטורט, באוניברסיטת תל-אביב.
בשנת 1994 שהתה כחוקרת אורחת בפוסט-דוקטורט באוניברסיטת הרוורד.
החל משנת 1991 עסקה בהוראת משפטים במוסדות להשכלה גבוהה -באוניברסיטת חיפה, המכללה למינהל והמרכז הבינתחומי.
בשנים 1992 עד 2012 הייתה חברת סגל בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב שם לימדה וחקרה בתחומי המשפט הציבורי והפרטי. במהלך השנים ניהלה באוניברסיטה מכונים שונים וכיהנה כחברה במועצה להשכלה גבוהה. כמו כן, לימדה כפרופסור אורח באוניברסיטאות בחו"ל - אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת סטנפורד ועוד.
כתבה וערכה 16 ספרים ויותר ממאה מאמרים.
קיבלה פרסים רבים ובהם פרס צלטנר ופרס חשין למצוינות אקדמית במשפט.
תפקידה האחרון - פרופסור מן המניין, מופקדת על הקתדרה למשפט וביטחון על שם קולטון ודקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב.
במאי 2012 מונתה לכהונת שופטת בית המשפט העליון.

  • הרשות השופטת אינה המקור למידע שלהלן

    פרטי רקע נוספים

    1. התמחויות, קשרי עבודה ופעילות
      1. ברק-ארז שימשה כחוקרת ב"יוניברסיטי קולג'" לונדון, במכון "מקס פלנק למשפט ציבורי" בהיידלברג, ב"מכון השווייצרי למשפט השוואתי" בלוזאן, ב"מרכז למשפט וממשל" באוניברסיטת JNU בניו דלהי ו"במרכז לזכויות אדם" באוניברסיטת ייל. כמו כן, לימדה כפרופסור אורח באוניברסיטאות קולומביה, סטנפורד, דיוק, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA), וג'ורג'טאון בארצות הברית, טורונטו וקווינס שבקנדה, בפריבור שבשווייץ, בסיינה שבאיטליה ובהונג קונג.2
      2. נושאי ההוראה העיקריים של ברק-ארז הם משפט מנהלי ומשפט חוקתי. בנוסף לכך היא מלמדת קורסים בדיני חוזים, משפט ומגדר, הרשות במשפט הפרטי ואמצעי תשלום.3
      3. מחקריה של ברק-ארז עוסקים בעיקר בתחום המשפט הציבורי, הכולל את המשפט החוקתי ואת המשפט המנהלי. בתחום המשפט החוקתי היא כותבת בעיקר בנושאי זכויות אדם ואזרח. בתחום המשפט המנהלי, שמתמקד במערכת היחסים שבין השלטון לאזרחים, היא עוסקת בעיקר בהשפעת הביורוקרטיה על זכויות אדם, בדמוקרטיזציה של ההליך המנהלי, בהשפעת ההפרטה על זכויות אדם ואזרח בישראל. עוד חוקרת ברק-ארז גם בתחום הזכויות החברתיות, לרבות הזכות לחינוך, הזכות לבריאות, והזכות לקיום בכבוד אנושי.4
    2. קשרי משפחה בולטים
      1. הש' ברק-ארז נשואה לד"ר חן ארז, רופא המתמחה באף, אוזן וגרון.5
    3. פרטים נוספים
      1. נושא עבודת הדוקטורט של ברק-ארז היה "עוולות חוקתיות: ההגנה הכספית על הזכות החוקתית" והיא נכתבה בהנחייתו של פרופסור ברוך ברכה.6
      2. הש' ברק-ארז הינה צעירת השופטים בבית המשפט העליון (מונתה לכהונה כשופטת עליון בהיותה בת 47).7
      3. בשנת 2009 הייתה ברק-ארז אחת מ-4 מועמדים שהומלצו ע"י וועדת האיתור כמועמדים ראויים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. מועמד נוסף, עו"ד יהודה וינשטיין, נבחר לבסוף לתפקיד.8

  • נקודות מרכזיות בקריירה
    1. קריירה כעו"ד
      1. ברק-ארז שימשה כעורכת כתבי עת "עיוני משפט" (כרך יט) ו"פלילים" (כרך ט בנושא "משפט צבא וחברה").9
      2. ברק-ארז הייתה חברת מערכת בכתבי העת "הפרקליט", "משפט וצבא" ו"IDF Law Review" וכחברת ועדה מייעצת בכתב העת "מעשי משפט".
      3. ברק-ארז כיהנה כרכזת תחום משפט ציבורי בכתב העת "עורך הדין" וכמדווחת רשמית על ההתפתחויות במשפט החוקתי של כתב העת "ICON International Journal of Constitutional Law (published by OUP)".10
    2. קריירה שיפוטית ואקדמית
      1. ברק-ארז חברה במספר גופים מקצועיים: Law and Society Association (משנת 1997), International Association of Constitutional Law (משנת 1998), American Law Institute (משנת 2008) ו- International Academy of Comparative Law (משנת 2008).11
      2. בשנת 1998 הייתה ברק-ארז לחברה בעמותה למשפט ציבורי למשפט ציבורי, עמותה הפועלת לקידום הדיון הציבורי בתחום זה. בשנת 2005 מונתה לחברה בוועד המנהל ויו"ר פורום המורים למשפט ציבורי. בשנים 2005-2009 שימשה כיושבת ראש בהתנדבות של העמותה.12
      3. בשנת 1998 הייתה ברק-ארז לחברה באגודה הישראלית למשפט וחברה. החל משנת 2011 שימשה כנשיאת האגודה.13
      4. בשנים 1998-2000 שימשה ברק-ארז בהתנדבות כיושבת ראש המועצה לבתי דין מנהליים במשרד המשפטים, המייעצת לשר המשפטים בכל הנוגע לפעילותם של בתי דין שאינם בתי משפט, כגון ועדות ערר.14
      5. בשנים 2001-2000 הייתה ברק-ארז מנהלת "מרכז מינרבה לזכויות אדם" הפועל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. עוד שימשה ברק-ארז במגוון תפקידים באוניברסיטה, בין היתר, בשנת 2000 שימשה כחברה בוועדת ההוראה של התוכנית ללימודי נשים ומגדר, בשנים 2004-2005 שימשה כיו"ר הועדה לרפורמה של משמעת סטודנטים, בשנים 2005-2007 שימשה כנציבת הקבילות לענייני הטרדה מינית באוניברסיטה ובשנת 2009 שימשה כמנהלת מרכז- על צגלה למחקר בינתחומי של המשפט.15
      6. בשנת 2003 שימשה ברק-ארז כחברה בתת-וועדת התאגוד, הוועדה לשינוי מעמד הספרייה הלאומית, האוניברסיטה העברית ויד הנדיב. עוד שימשה ברק-ארז כחברה בוועדות ציבוריות שונות ובהן הוועדה לבחירת פרקליט המדינה (בשנת 2004), הוועדה לבדיקת חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (בשנים 2004-2005), הוועדה לעניין מינוי וכהונה של משרות בכירות לקידום מדיניות בשירות המדינה (בשנת 2005) ויו"ר ועדת השיפוט, אות המעסיק המתקדם לקידום נשים בעבודה (בשנת 2006).16
      7. ברק-ארז קיבלה את פרס הרקטור על הצטיינות בהוראה (שנת הלימודים תשס"ב), פרס צלטנר לשנת 2006 , אות "אשת העיר" של עיריית תל-אביב-יפו (2006), אות "נשים במשפט" של לשכת עורכי הדין (2006), פרס הרקטור על הצטיינות בהוראה (שנת הלימודים תשס"ו) ופרס חשין למצוינות אקדמית במשפט (2011).17
      8. באוגוסט 2014 השתתפה הש' ברק-ארז בוועידת המשפט השלישית של מחוזות לשכת עורכי הדין שהתקיימה באשקלון.18
    3. פסקי דין בולטים
      1. באוגוסט 2012 קבעה הש' ברק-ארז (בהרכב) כי לא רק עבריין שהתכוון להכשיר את הרכוש האסור יורשע בעבירת הלבנת הון, אלא גם אלה שסייעו לו להסתיר את הרכוש האסור, לטשטש את הקשר בינו לבין העבירה המקורית שבוצעה ולהכניס את הכסף לשוק לאחר הלבנתו. זאת, בתנאי שמטרתם הייתה לאפשר את ההנאה מהכספים המולבנים בעתיד.19
      2. בנובמבר 2012 קבעה הש' ברק-ארז (בהרכב) כי על פרקליטות המדינה לאפשר למתלוננים או לעורכי דינם לעיין בתיקי חקירה שנסגרו.20
      3. בינואר 2013 קבעה הש' ברק-ארז (בהרכב) כי עיריית חולון תוכל לגבות ממפעלים שנמצאים בשטחה אגרת פינוי פסולת חריגה בנפרד מתשלום הארנונה הכללית, זאת לפי העיקרון של "המזהם משלם".21
      4. בינואר 2013 קבעה הש' ברק-ארז, (בהרכב, בדעת מיעוט), כי אישה שנעדרה מביתה בדיור הציבורי בגלל תאונת דרכים, אינה זכאית לרכוש דירת עמידר בה התגוררה בתנאים מסובסדים, מאחר ונטשה את הדירה לתקופות ארוכות.22
      5. בפברואר 2013 קבעה הש' ברק-ארז כי מותר למעסיק או לבעל מכרז לדרוש ממועמד במכרז או מועמד לעבודה להצהיר על עברו הפלילי, גם אם זה תיק תלוי ועומד והמעסיק, או בעל המכרז, אינו רשאי לקבל את המידע לפי חוק המרשם הפלילי.23
      6. בפברואר 2013 דחתה הש' ברק-ארז (בהרכב) עתירה שהגיש עמית בקופת גמל נגד הממונה על הביטוח ושוק ההון, בדרישה להשוות את דמי הניהול שגובות הקופות מהעמיתים השונים, בקובעה שהחוק אינו מחייב גביית דמי ניהול אחידים בקופות.24
      7. ביוני 2013 דחתה הש' ברק-ארז (בהרכב) עתירות שתקפו את חוקתיות התיקון לחוק הביטוח הלאומי, שמורה על הפחתה מקצבאות הילדים המשולמות להורים שאינם מחסנים את ילדיהם בהתאם לתכנית החיסונים עליה הורה משרד הבריאות. הש' קבעה כי התיקון אמנם פוגע בזכות החוקתית לשוויון של הורים שאינם מחסנים את ילדיהם, אולם מדובר בפגיעה חוקתית העומדת בתנאי פסקת ההגבלה.25
      8. באוגוסט 2013 ביטלה הש' ברק-ארז, (בהרכב, בדעת מיעוט) את החלטת וועדת האכלוס ונקבע כי על משפחה שהציבה קראוון ללא רשות בחצר נכס, לפנות את הקרוון וכי אין לה כל זכאות בנכס.26
      9. בספטמבר 2013 קבעה הש' ברק-ארז (בהרכב) כי מבוטח אשר לא קיים את דרישות המיגון כפי שנקבעו בפוליסת הביטוח ורכושו נגנב, זכאי לקבלת מלוא תגמולי הביטוח, זאת בהתאם לעמדת היועמ"ש.27
      10. בינואר 2014 קבעה הש' ברק-ארז (בהרכב), איזון משאבים לא שוויוני בין אישה לבעלה, זאת בשל אלימות קשה שהפעיל הבעל נגד אשתו, אשר הסלימה לכדי ניסיון רצח.28
      11. במרץ 2014 קבעה הש' ברק-ארז (בהרכב) כי הזכויות ב"בית המריבה" בחברון נרכשו כדין ע"י היהודים וכי המוכרים "ידעו או חשדו ועצמו עיניהם" בכל הנוגע לזהות היהודית של הרוכשים ונטלו את הסיכון בנושא זה. עם זאת, נקבע כי אכיפת ההסכם כפופה לתשלום יתרת התמורה שטרם שולמה.29
      12. במאי 2014 התירה הש' ברק-ארז (בהרכב) לפרסם את שמו של בן גניש, כחשוד המרכזי ברצח החייל יפתח גריידי, במועדון ברעננה.30
      13. ביוני 2014 קבעה הש' ברק-ארז, כי במקרה בו רשות מקומית אינה משיבה בתוך 60 יום על השגה בנושא ארנונה, יש לראות את ההשגה כאילו התקבלה.31
      14. ביולי 2014 דחתה הש' ברק-ארז (בהרכב) את ערעורו של הרצל מסיכה, שהורשע ברצח ליזה סמו ונידון למאסר עולם.32
      15. בספטמבר 2014 קבעה הש' ברק-ארז קבעה כי הונח בסיס מספק לקביעה שהפסיקה הרוסית אוכפת פסקי דין זרים גם בלא אמנה בין המדינות. הש' נזפה ביועץ המשפטי לממשלה שלא נתן התייחסות ונתונים כפי שהתבקש ואמרה כי "ראוי היה שיעשה מאמץ, ולו ראשוני, לאתר נתונים אלה".33
      16. באוקטובר 2014 הפחיתה הש' ברק-ארז (בהרכב) בחמש שנים את עונשו של אחמד בני ג'אבר שהורשע בפרשת האונס ב"גן העיר". הש' קבעה כי חרף חומרת מעשיו העונש חרג מהמקובל ממקרים דומים, והחליטו לגזור עליו 25 שנות מאסר.34
      17. בנובמבר 2014 דחתה הש' ברק-ארז בקשת ערעור על כשירות הצוואה של חברת קיבוץ שהלכה לעולמה, שהגישה אחת מבנותיה.35
      18. בנובמבר 2014 דחתה הש' ברק-ארז (בהרכב) את ערעורו של מנהל ההשקעות עידו סמואל, על הרשעתו בעבירות גניבה ומירמה מלקוחותיו בהיקף של 2.6 מיליון שקל. הש' הפחיתה תשעה חודשים מתקופת מאסרו של סמואל והעמידה אותה על 81 חודשים.36
      19. בנובמבר 2014 דנה הש' ברק-ארז (בהרכב) בערעור על תביעה שהגישו טומי הילפינגר וקבוצת סקאל, וקבעה כי פעילות "מחסן היבואן" רצויה ואף מבורכת, כיוון שהיא מגבירה את התחרות בשוק ומביאה להורדת מחירים.37
      20. בנובמבר 2014 קבעה הש' ברק-ארז (בהרכב) כי בית המשפט מוסמך לתקן טעויות שנפלו בהכרעת הדין בפרק הזמן שבינה לבין גזר הדין, אם כי יש לעשות זאת במשורה ובזהירות.38 
      21. בנובמבר 2014 מתחה הש' ברק-ארז ביקורת על התנהלות צה"ל בנוגע לכספים ציבוריים, וקבעה כי "זהו מקרה נוסף שבו נחשפים זלזול וזילות באופן ההתקשרות של גופים ציבוריים, תוך דריסת כל נוהל ודין".39 
      22. בדצמבר 2014 קיבלה הש' ברק-ארז את בקשתה של רשת "אנקורי" להימנע מסגירת חטיבת הביניים שהיא מפעילה ללא רישיון ברחוב עזה בתל אביב.40
    4. מאמרים וספרים
      1. הש' ברק-ארז כתבה מאמרים, פרסומים וספרים רבים המפורטים בקורות החיים שלה.41
    5. התבטאויות בתקשורת
      1. בדצמבר 2011 התייחסה ברק-ארז לתפקיד בית המשפט העליון בציבור הישראלי בראיון לאתר "גלובס". ברק ארז טענה כי "בית המשפט העליון הוא אחד ממוקדי החוסן של החברה הישראלית ושל ישראל, ולכן ההתקפות עליו, ככל שהן ברמה של דה-לגיטימציה, הן מאוד מדאיגות ומסוכנות.. התרומה הנמשכת של בית המשפט העליון לחברה הישראלית.. מדהימה.. זה שיש מנגנון מווסת, שגם מסייע לנו לגבש את ערכי היסוד ולהגן עליהם, זה דבר לא מובן מאליו. בית המשפט העליון הוא סוג של נס שקרה לישראל".42
      2. באתר האנציקלופדיה של "YNET" פורסם ראיון עם ברק-ארז בתפקידה כמשפטנית חוקרת. ברק-ארז התייחסה בריאיון לבעיה במציאות המשפטית שלדעתה ראוי לפתור: "בהסתכלות רחבה, הבעיה העיקרית היא שמדינת ישראל סובלת מאי-הסכמה נמשכת לגבי עקרונות היסוד שלהם היא מחויבת. בעיה זו משתקפת בהעדרה של חוקה".43

  • ביקורות
    1. כתבות/ סקירות/ ביקורות בתקשורת
      1. בנובמבר 2009 פורסמה באתר "news1" כתבה בה נאמר כי לברק-ארז אין סיכוי להיבחר לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. נכתב כי ברק-ארז נחשבת "לאשת מקצוע מעולה בעלת רקע סופר רלוונטי ומתאים לתפקיד" וכי "יש לה ידע וניסיון נרחב בתחומי המשפט הציבורי וסוגיות במדיניות ציבורית". כמו כן, נכתב כי היא "התנדבה לתפקידים בפרקליטות הצבאית ובוועדות ממשלתיות ואף משמשת כיו"ר בהתנדבות של העמותה למשפט ציבורי". בנוסף לך נטען כי רבים סבורים שהיא המועמדת היותר ראויה ומתאימה מבין המועמדים אך בכתבה נכתב כי היא לא תיבחר משום שעמדותיה אינן תואמות את עמדותיו של שר המשפטים, יעקב נאמן.44
      2. באפריל 2013 פורסם באתר של עוה"ד חיים קליר מאמר המבקר את פסק דינה של הש' ברק-ארז (בהרכב) בו הפחיתה 20% משיעור הפיצויים המגיע למוגבל הסובל מפיגור שכלי ומליקויי ראייה אשר נפצע לאחר שנפל לתהום בצד הדרך, בגין "אשם תורם". במאמר נטען כי הש' "הסתפקה ברטוריקה גבוהה. כאילו התמנתה לבית המשפט העליון כדי לצייץ בטוויטר ולא כדי לעשות צדק. כאילו היא לא מבינה שמסרים לרשויות ולחברות הביטוח עוברים רק בתוצאה הכספית של המשפט ולא בהרהורים פילוסופיים".45


    תאריך עדכון: 22.12.2014

  • מוגש כשירות לציבור על ידי הפורום המשפטי למען ישראל (ע"ר)
    mp100 systems עיצוב אתרים - נרינסקי