השופטים
דף הבית עלינו מערכת המשפט בישראל צור קשר תרומות
עמית יצחק
התמונה מתוך אתר בתי המשפט

עמית יצחק

שופט בית המשפט העליון ירושלים

  • קורות החיים הרשמיים (מתוך אתר בתי המשפט)1
נולד בשנת 1958 בישראל.
בשנת 1976 סיים את לימודיו התיכוניים בבית ספר התיכון צייטלין בתל-אביב.
בשנים 1980-1976 שירת בצה"ל.
בשנת 1985 סיים בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנים 1986-1984 התמחה במשרד עורכי דין.
בשנת 1986 הוסמך כעורך דין.
בשנים 1997-1987 עבד כעו"ד, תחילה כשכיר ולאחר מכן כעצמאי.
בשנת 1997 נבחר לכהונת שופט של בית משפט השלום במחוז חיפה.
באוקטובר 2001 מונה לכהונה בפועל כשופט בית המשפט המחוזי בחיפה.
ביולי 2002 נבחר לכהונת שופט של בית המשפט המחוזי בחיפה.
באוקטובר 2009 מונה לכהונת שופט בית המשפט העליון.

  • הרשות השופטת אינה המקור למידע שלהלן

    פרטי רקע נוספים

    1. התמחויות, קשרי עבודה ופעילות
      • כעו"ד, עבד עמית במשך כעשור במשרד עו"ד "אברמזון" בירושלים ובמשרד "ישורון" בחיפה ואח"כ שימש כשותף במשרד "פוקס-עמית" בעיר.2
      • השופט עמית הוא גיסו של ישראל יניב, מנכ"ל חברת "דור אלון אנרגיה בע"מ", וכן חברם של עורכי הדין מנחם טולצ'ינסקי ושותפו אמיר לויצקי, ושל עו"ד דורון לנגה.3
    2. פרטים נוספים
      • ביולי 2002 פרסמה לשכת עורכי הדין את תוצאות משוב השופטים הארצי שמולא על ידי החברים בלשכה, בו זכה השופט עמית לציון הגבוה ביותר.4
      • במשאל שנערך בסוף שנת 2009 בקרב 30 עורכי דין בולטים העוסקים בליטיגציה ומופיעים באופן תדיר בבתי המשפט השונים בארץ, נבחר השופט עמית בתואר "השופט המבטיח של העשור הבא".5

  • נקודות מרכזיות בקריירה
    1. פסקי דין בולטים
      • בדצמבר 2003 גזר השופט עמית (בהרכב) 18 שנות מאסר בפועל על טל מוסקוביץ, בן 23, שהורשע בניסיון לדקור למוות אישה שעבדה איתו בחברת "אינטל" בחיפה, כאשר שיסף את גרונה ונמלט, אולם האישה הצליחה להגיע לכביש הראשי שם נמצאה על ידי שני עוברי אורח שטיפלו בה והצילו את חייה.6
      • ביוני 2004 חייב השופט עמית את סמנכ"ל הפיתוח לשעבר של חברת אלביט מערכות ראייה לשלם לחברה 470 אלף ₪, בגין נזקים שגרם לה בשל פיתוח מוצר המתחרה במוצר של אלביט, אותו החל לפתח כאשר עבד בחברה והשלים את עבודתו במסגרת חברה שהקים לאחר פרישתו מאלביט.7
      • בספטמבר 2007 גזר השופט עמית (בהרכב) 11 שנות מאסר בפועל ועוד 3 על תנאי על תושב מעלות שהורשע באונס בנסיבות מחמירות של קשישה בת 70 המתגוררת בעיר. עוד הורשע הנאשם בניסיון למעשה סדום, בחטיפה ובקבלת דבר במרמה.8
      • במאי 2010 ביטל השופט עמית (בהרכב) את החלטת הממשלה לגרוע 65 מיליון ₪ מתקציב התוספת לסל התרופות לטובת טיפולי שיניים לילדים זאת מאחר שהתקבלה שלא כדין.9
      • בספטמבר 2010 חייב השופט עמית (בהרכב) את עיריית ירושלים לשלם כחצי מיליון ₪ ל"בית הפתוח לגאווה ולסובלנות" בעיר, המקיים את פעילותה של הקהילה ההומו-לסבית, זאת לאחר שבמשך מספר שנים העירייה נמנעה מלתקצב פעילויות שבוצעו על ידה. בפסק הדין קבע הש' כי הקריטריונים שקבעה העירייה לחלוקת התקציבים מפלה את "הבית הפתוח" מבחינת עיקרון השוויון המהותי ולפיכך יש להרחיב את הקריטריון במסלול התמיכות למרכזים קהילתיים באופן שיכלול גם קהילה מפוזרת, דוגמת הקהילה הגאה.10
      • באוקטובר 2010 דחה השופט עמית את עתירת חברי מועצת העיר בית שמש והתיר למינהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון לפתוח שישה מכרזי בנייה בעיר. הש' דחה את טענת העותרים כי המכרז פורסם בחוסר שוויוניות ואישורו יביא להתחרדות העיר ולעזיבת התושבים שאינם חרדים, וקבע כי המכרזים פתוחים לכל דיכפין, וספק אם יש מקום להנחת המוצא של העותרים כי כוחות השוק לא יעשו את שלהם, וקבלנים ומשווקים במגזר החרדי או העמותות החרדיות 'ישתלטו' על כל המכרזים. העותרים יכלו להפנות את מרצם כדי לארגן רוכשי דירות פוטנציאליים מכל שכבות הציבור במקום להפנות את מעייניהם להגשת העתירה.11
      • באוקטובר 2010 זיכה השופט עמית (בהרכב) מחמת הספק תושב המרכז שהורשע ונידון ל-12 שנות מאסר בגין אונס ביתו. בפסק הדין קבעו הש' כי התביעה התבססה כמעט אך ורק על "זיכרון מודחק" - ללא ראיות חיצוניות - וכן שיש אפשרות שהזיכרונות הושתלו במוחה. עוד בהחלטתם קבעו כי יש ספק לגבי המועדים בהם כביכול בוצעו מעשי האונס, ויכול להיות שחלה עליהם כבר התיישנות. בהחלטתו ציין הש' עמית כי "כלי העבודה של השופט מוגבלים הם ואם חלילה עשה המערער את המיוחס לו במתלוננת בתו - הדבר נותר בינו לבין קולו ואת עונשו יקבל מידי שמיים ולא מידי אדם. ומאחר שבמשפט פלילי עסקינן, הספק פועל לזכותו של המערער".12
      • בנובמבר 2010 קיבל השופט עמית (בהרכב) את ערעור רשויות המס על החלטת בית המשפט המחוזי וחייב את פרופ' גבריאלה שלו, שגרירת ישראל באו"ם לשעבר, לשלם מס עבור שכר טרחה שקיבלה בהיותה בוררת בתיק שהתנהל בחו"ל. בפסק הדין קבע הש' כי מכלול עיסוקיה של שלו חרג באופן משמעותי מהגדרה של "הוראת משפטים" ולכן עיסוקה של כבוררת בחו"ל מהווה חלק בלתי נפרד ממשלח היד בו היא עוסקת בדרך כלל בישראל, וכל ניסיון לבודדו ולראותו כעיסוק עצמאי הפטור ממס לוקה במלאכותיות ואינו משקף נאמנה את המציאות.13
      • בדצמבר 2010 הרשיע השופט עמית (בהרכב) שני נאשמים ברצח הנערה שקד שלחוב שנקלעה לניסיון חיסול כושל. בכך קיבל הש' את ערעור הפרקליטות והפך את החלטת בית המשפט המחוזי שזיכה את הנאשמים.14
      • בדצמבר 2010 קבע השופט עמית (בהרכב) כי מניות תנובה שהוקצו למושבים תמורת החלב שסיפקו לחברה שייכות לרפתנים ולא למושבים. בהחלטתו קבע הש' כי "ככל שבחלב עסקינן, הרפתן הוא שהשכים עם בוקר לחליבה, הוא שחילק מספוא ותחמיץ לפרותיו, הוא שבוסס בבוץ וברפש של הרפת מדי יום, הוא שעמד למראשותיה של הפרה ורדית בשעותיה הקשות ולעיתים אף הזעיק וטרינר לטפל בה, והוא שהשקיע אונו וזיעת אפו בכל העבודות הקשות הקשורות ברפת ובחליבת הפרות.. (ולפיכך) איני רואה טעם טוב בגינו נשלול מהרפתן חלק מהתמורה לפרי עמלו ויגיע כפיו".15
      • ביולי 2011 דחה השופט עמית (בהרכב) ערעור על תביעה בסך 2.5 מיליון ₪ אותה הגישו לוחמים שנפגעו לטענתם מהסרט "ג'נין ג'נין" שיצר מוחמד בכרי. הש' אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר קבע כי למרות שבסרט אמירות שקריות הפוגעות בתדמית המדינה והחיילים הרי שאין מדובר בלשון הרע. כמו כן התייחס הש' לכך שהאמירות בסרט אינן מתייחסות באופן ספציפי לחייל כזה או אחר אלא לקבוצה רחבה שאינה מוגדרת ומזוהה עם הפרטים המרכיבים אותה.16
      • בינואר 2012 פסק השופט עמית (בהרכב) כי חיסיון עיתונאי לא יחול רק על זהותו של מקור מידע, אלא גם על מידע עיתונאי שמסירתו עלולה לחשוף את זהות המקור. ההחלטה התקבלה בעניינה של צלמת העיתון מקור ראשון שסירבה למסור למשטרה תמונות שצילמה בליל הפרות סדר שבמהלכו הותקף סגן מפקד חטיבת אפרים בידי פעילי ימין. הש' קיבל את טענת הצלמת שמסירת התמונות לידי המשטרה תפגע בחיסיון המקורות שהזמינו אותה למקום.17
      • בפברואר 2012 ביטל השופט עמית (בהרכב) באופן חלקי את חיובה של העיתונאית אילנה דיין בלשון הרע בתביעה שהגיש סרן ר' נגדה ונגד תוכניתה "עובדה", בפרשת "וידוא ההריגה" בה הואשם התובע, ולאחר מכן זוכה, בכך שווידא הריגה בילדה בתקרית שאירעה במוצב "גירית" ברצועת עזה באוקטובר 2004. בכך הפך הש' את פסיקתו של השופט נעם סולברג מבית המשפט המחוזי בירושלים שניתנה שנתיים לפני כן. ביחס לכתבה ששודרה בתוכנית, נקבע כי עומדת לדיין הגנת "אמת בפרסום"; ואולם, ביחס לפרומו לתוכנית, נותרה קביעת המחוזי כי מדובר בלשון הרע, ולפיכך החליטו השופטים להקטין את הפיצוי שנפסק נגד אולפני "טלעד" מ-300 אלף ל-100 אלף שקלים. בנוסף, ביטלו השופטים את החובה שהטיל המחוזי על דיין לשדר התנצלות וידיעה מתקנת.18
      • ביולי 2012 דחה השופט עמית (בהרכב) את העתירה נגד המאגר הביומטרי שהגישה האגודה לזכויות האזרח וגופים נוספים. בהחלטתו נתן הש' משקל רב לכך שמדובר בשלב הפיילוט של המאגר.19
      • באוגוסט 2012 דחה השופט עמית (בהרכב) עתירה, שהוגשה על ידי תנועת "יש גבול", נגד מינויו של השופט נעם סולברג לכהונת שופט בבית המשפט העליון בשל היותו תושב ההתנחלות עלות שבות. בהחלטתו קבע הש': "חזרתי ועיינתי בחוק יסוד: השפיטה ולא מצאתי כי מקום מגוריו של המשיב באלון שבות מהווה עילה או מניעה לכהונתו של שופט, לרבות שופט בית משפט עליון. לא למותר לציין כי המשיב מכהן מזה שנים רבות כשופט, אך כפי שציינו העותרים עצמם לא עלתה בעניין זה על ידם כל טענה נגד המשיב עד עתה." עוד הוסיף כי לא מצא תקדים משפטי לפיו מקום מגורים מהווה פגיעה בטוהר המידות בכלל, ובטוהר המידות השיפוטי בפרט ו"לשם הזהירות, חזרתי ועיינתי גם בכללי אתיקה לשופטים, ולא מצאתי כי מקום מגורים כאמור מהווה עבירה על כללי האתיקה".20
      • בפברואר 2013 דחה השופט עמית (בהרכב) את עתירתה של אישה לחייב תורם זרע לאפשר לה להשתמש שוב בזרעו אשר שימש בעבר להולדת בתה לאחר שהתורם פנה לבנק הזרע וביקש שלא לעשות שימוש בזרעו, בנימוק שחזר בתשובה והדבר עומד בניגוד להשקפת עולמו, וכן בנימוק שקשה לו התחושה שילדיו לא יכירו אותו. האישה טענה מנגד כי סירובו מהווה הן הפרת חוזה עמה, שכן התורמים מסכימים מראש לשימוש בזרעם, והן פגיעה בזכותה להורות. בפסק הדין ציין הש' כי אמנם ייתכן שמבחינת דיני החוזים לבדם ניתן היה לקבל את העתירה, אך הנושא אינו מוגבל לתחום זה, וקבע כי זכותה של העותרת להורות מאותו אב גנטי רחוקה מליבת הזכות להורות, בעוד זכותו של התורם שלא להיות אב בעל כורחו נמצאת בליבת הזכות לאוטונומיה ולכן משקלה רב יותר.21
      • באוקטובר 2013 דחה השופט עמית את תביעה נזיקית של בעל נגד המאהב של אשתו בטענה כי האחרון התרשל בשל כך שבא במגע עם אשתו על אף שידע על האיסור שבכך מאחר והמשפחה הינה ערך עליון בחברה יהודית ודמוקרטית. בפסק הדין קבע הש' כי המחוקק בחר לא להכיר בעילת ניאוף בין בני זוג וכך גם כלפי צד שלישי המעורב במעשה, וכי התחייבותם של בני הזוג שלא לנאוף מצויה במישור החברתי-מוסרי-דתי, ויש להשאירה שם. עוד ציין הש' כי "הדין הנזיקי אינו חרב התלויה מעל מיטת בני הזוג, ועוולת הרשלנות אינה 'הנוסע השלישי' הנחבא בין הסדינים בבחינת נטע זר אשר עלול לפתע להתעורר מתרדמתו ולרמוס את הפינות האינטימיות-רגשיות ביותר של בן אנוש".22
      • בדצמבר 2013 קיבל השופט עמית ערעור שהגישו בעלי התפקיד של חברת בורגראנץ' ואישר הסדר נושים חדש שהוסכם במהלך הדיון לפיו הנושים הרגילים יקבלו כ-70% מחובם מיידית מתוך 16 מיליון ₪ שבקופת הפירוק והיתרה תשולם לפז. ככל שלקופה יגיעו סכומים העולים על 16 מיליון שקלים, הסכום העודף יתחלק בין הנושים הרגילים לחברת פז )שהייתה בעלת רשת ההמבורגרים עד 2006) בחלקים שווים. הש' מתח ביקורת על פסק דינה של אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי שדחתה את ההסדר: "קשה להלום כי בית המשפט ידחה את הסדר הנושים מיוזמתו ללא בקשה של מי מהנושים ובעיקר מבלי לשמוע את מי מבעלי התפקיד. על אחת כמה וכמה מקום בו נמתחת על ידו ביקורת לגבי תפקודם של בעלי התפקיד".23
      • בפברואר 2014 דחה השופט עמית (בהרכב) עתירה של משפחה שכולה שדרשה להוציא מהקבר את גופת בנה שנפל במלחמת יום-כיפור, זאת בטענה כי בזיהוי גופתו נפלו פגמים וייתכן שנפל בשבי הסורי. בפסק הדין קבעו הש' כי הם מבינים ללב המשפחה, אך הראיות אינן מותירות ספק לזיהוי החלל.24
    2. ערעורים בולטים שהתקבלו על החלטות השופט
      • בדצמבר 2013 ביטל בית המשפט העליון בדיון נוסף ובהרכב מורחב את החלטת השופט עמית (בהרכב) מאוגוסט 2013 למסור ילד שגדל במשפחת אומנה לאימוץ אצל דודתו. בדיון הנוסף, נותר הש' עמית בדעת המיעוט לאחר שרוב השופטים אימצו את חוות דעת המומחים לפיה ייגרם לילד נזק בלתי הפיך באם ינותק ממשפחת האומנה, אותה חוות דעת אשר דחה בהחלטתו הראשונה.25
    3. מאמרים
      • "על חובת הזהירות של המחזיק במקרקעין", כתב-עת דעת, פרשת כי תצא, תשס"א, גיליון מס' 41. 26
    4. התבטאויות בתקשורת/ בכנסים
      • בשנת 2010 הרצה השופט עמית בכנס לסיכום שנת המשפט של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. בהרצאתו התמקד הש' בטשטוש התחומים שחל לתפישתו בין ענפי המשפט ובין המשפט לתחומים אחרים כמו כלכלה, פסיכולוגיה ואמנות. בנוסף, ביקר הש' את הנטייה של עורכי דין כיום לגייס את המשפט החוקתי לטיעוניהם גם בסכסוכים עסקיים פשוטים ואמר כי "לא תמיד צריך להעיר מרבצם נפילים כמו חוקי היסוד.. ויש להעמיד את פסק הדין על בסיס צנוע יותר, על עוולה נזיקית ולא לרוץ לכלים של זכויות חוקתיות עמומות". עוד התייחס השופט להלכת אפרופים בה נקבע כי כי שופט ייעזר בלשון החוזה וגם בנסיבות שסביבן נחתם החוזה בבואו לפרש את כוונת הצדדים, ואמר כי זוהי ההלכה הקיימת גם היום.27
      • ביולי 2012 השתתף השופט עמית ביום עיון שנערך על ידי המכון להשתלמות של לשכת עורכי הדין. במושב שעסק בנושא "הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה", אמר השופט עמית כי הפסיקה עוינת את השימוש בעוולת התקיפה מכיוון שנתפסת כהתנהגות אלימה, וכי כאשר הפגיעה באוטונומיה כוללת נזק אחר, אין צורך בפיצויים כפולים.28
      • במאי 2014 השתתף השופט עמית בכנס לשכת עורכי הדין באילת במושב שעסק בנושא- יעילות הדיון אל מול זכויות הנאשמים.29

  • ביקורות
    1. כתבות/ סקירות/ ביקורות בתקשורת
      • באוגוסט 2009 פורסמה כתבה באתר "דה מרקר" אשר סקרה את דמותו של השופט עמית לאחר בחירתו לכהונת שופט עליון והגדירה את מינויו כ"קריאת תיגר על עקרונות יסוד של מערכת המשפט" וכונה כ"אקטיביסט הבא", זאת בשל סברתו כי בנסיבות מסוימות יכול כל שופט בערכאת המחוזי או בשלום להכריז על בטלות תקדים מחייב של העליון, כפי שנהג בפסק דין קעאדן מ-2003 (ר' לעיל פסקי דין בולטים) בהיותו שופט מחוזי. בכתבה הובאה דעתו של עורך דין אסף טבקה אשר לפיו מאז פסק דינו של השופט עמית גברה המבוכה והתרבו ההחלטות הסותרות שחלקן מבוססות על עמדתו של השופט עמית וחלקן חולקות עליו.30
      • ביולי 2010 פורסמה באתר "גלובס" כתבה אשר תארה את השופט עמית כשופט קשוב, אמפתי, חריף, ידען, חדשן בפסיקותיו, ו"בעל יכולת ניתוח משפטית ראויה לציון ויכולת כתיבה מבריקה.. אשר משתעשע מדי פעם בהבאת טקסטים לא צפויים לתוך פסקי הדין, האפרוריים והיבשושיים לעתים", עם זאת צוין כי מאז שהתמנה לכהונת שופט ביהמ"ש העליון חלה "הפוגה זמנית ביכולותיו הציוריות". כמו כן נכתב כי בעוד שכשופט מחוזי הוא אופיין בחדשנות הלכתית וכמי שאיננו חושש לבסס עקרונות חדשים, דווקא כשופט עליון פסקי הדין שלו הם יותר עובדתיים ממשפטיים ובנויים בעיקר על הכרעה בין טענות מתנגשות של בעלי הדין, ולא בביסוס תזות משפטיות נועזות. בנוסף נכתב כי השופט עמית משתדל להקפיד בכבוד הערכאה שהוא משמש חלק ממנה, ולכבד הלכות משפטיות קיימות בשם יציבות הדין, זאת בהתאם לכלל שערכאת הערעור תמעט מלהתערב בממצאים עובדתיים. עוד הובאה בכתבה דעתו של ד"ר יובל קרניאל מהמרכז הבינתחומי הרצליה, המשמש כיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של לשכת עוה"ד, כי "השופט עמית מצטייר כשופט שמוכן ויכול לעסוק בסוגיות חדשות ומורכבות של משפט וטכנולוגיה בעידן המידע, וכאדם צעיר יחסית, יכול להיות האיש שיוביל את העליון בסוגיות המורכבות של משפט וטכנולוגיה שצפויות לעלות שוב ושוב על סדר יומו של ביהמ"ש." 31


    תאריך עדכון: 14.6.2014

  • מוגש כשירות לציבור על ידי הפורום המשפטי למען ישראל (ע"ר)
    mp100 systems עיצוב אתרים - נרינסקי